רחוב דיזינגוף עכשיו בראשון לציון

 

לדמות המזוהה ביותר עם תל אביב היה גם חלק בפיתוחה של עיר היין *  הוא יזם ותיווך בהקמת אזור התעשייה הישן *  וגם רחובות על שם היינן המיתולוגי ורופא הילדים הראשון של המושבה

 אחד משמות הרחובות המפורסמים ביותר בישראל בכלל ובתל אביב בפרט, יתנוסס על שלט גם בראשון לציון. לאחרונה אישרה הועדה לקריאת שמות לרחובות והנצחה בעיריית ראשון לציון את השם מאיר דיזינגוף לרחוב שיתחיל ברחוב שמוטקין ויסתיים ברחוב מס' 40 באזור התעשייה הישן בעיר. לא במקרה הוחלט על מיקום זה שכן, דיזינגוף בעצמו נמנה על מקימיו. את ההצעה הגישה אוצרת מוזיאון ראשון-לציון, יונה שפירא, האמונה על ההיסטוריה של העיר ומשמשת בשנה האחרונה גם כמרכזת הוועדה לקריאת שמות לרחובות.

בעת היותו ראש עיריית תל אביב, קיבל מאיר דיזינגוף ז"ל פנייה מתעשיינים שביקשו להקים אזור תעשייה בעיר הגדולה, משלא נמצא מקום מתאים, איתר דיזינגוף אדמות פנויות בסביבת גוש דן כיום והגיע לאדמות פיק"א- חברה להתיישבות יהודית בארץ ישראל, בראשון לציון. דיזינגוף לא עצר שם, הוא תיווך בין אנשי פיק"א לתעשיינים ואף סייע להם בתהליכים מול ממשלת המנדט הבריטי וכן באיתור חומרי הגלם ובכל הדרוש להקמת מפעלים.  המפעל הראשון שהוקם ב-1933 היה "גביש" בית חרושת לזכוכית, לאחר מכן הוקמו מפעלים נוספים כמו מפעל "תרזה" לעץ, בו ייצרו את רהיטי תיאטרון הבימה, מפעל "אוקבה" לסכיני גילוח שייצר חמשיה מיליון סכיני גילוח בשנה עבור הצבא הבריטי ומפעל "גוט גורביץ'" למתכת, אשר בנה והרכיב גשר על נהר פרת בסמוך לעיר ראקה שבצפון סוריה.

כאמור, לרובנו מוכר מאיר דיזינגוף כראש העירייה הראשון של תל אביב. הוא נולד ב-1861 בסרביה. פעילותו בארץ הייתה רבה, הוא הקים בארץ מפעל לזכוכית בשליחותו של הברון רוטשילד, ייסד חברה לרכישת קרקעות בארץ, עסק בייבוא רכבים, הקים חברה לשרות עגלות מכניות ועוד. בשנת 1921 הצליח דיזנגוף לשכנע את הנציב העליון להעניק לתל אביב מעמד מוניציפלי נפרד מיפו, ובשנת 1934 הוכרזה תל אביב כעיר. שנתיים לאחר מכן נפטר מאיר דיזינגוף.

ראש עיריית ראשון לציון, דב צור, אמר כי "מאיר דיזינגוף הבין כבר מזמן את הפוטנציאל העסקי בראשון לציון ואנו שמחים וגאים להנציח את שמו ברחובותיה של העיר".

הועדה אישר בנוסף קריאת שמות של שני רחובות נוספים, האחד- רחוב על שם בוריס אוסובצקי במזרח העיר שיחל ויסתיים ברחוב גיבשטיין. אוסובצקי ז"ל היה היינן היהודי הראשון ביקב ומנהלו בין השנים 1893 ל-1902 והמנצח ראשון של האורקוסטרה- התזמורת העברית הראשונה. הוא הנהיג שכלולים רבים ביקב, שיפר את טיב היינות עד אשר התפרסמו לשבח ברחבי העולם וזכו למדליות ותעודות הערכה בתחרויות ותערוכות שהתקיימו בהמבורג, ברלין ופריז. הוא גם נמנה ע יוזמי ומקימי בית העם ב-1897 והקדיש את זמנו ומרצו לענייני התרבות בעיר. דוד יודילביץ', חניכו של אליעזר בן יהודה ומי שהיה אחד המורים הראשונים לעברית ב"חביב"- בית הספר העברי הראשון בעולם, כתב עליו: "בוריס היה בראשון לציון לא רק סמל העבודה והחריצות". אובוסצקי נפטר ב-1944.

הרחוב הנוסף יהיה על שם ד"ר אליעזר ליאו רוזנבליט ז"ל, מי שהיה רופא הילדים הראשון של המושבה בקופת חולים ובטיפת חלב. הרחוב יתחיל מרחוב האלוף דוד ומסתיים ברחוב ישראל גלילי. ליאו אליעזר רוזנבליט יליד גרמניה, למד רפואה בהיידלברג, הוא עלה לארץ בשנת 1924 וארבע שנים מאוחר יותר הגיע לראשון לציון. מלבד תפקידו בתחום הבריאות במושבה, הוא עסק גם בפעילות ציבורית ואף שימש חבר מועצת ראשון לציון בין השנים 1937 ל- 1939, הוא גם נמנה על מייסדי מועדון השחמט בעיר והיה הנשיא הראשון שלו. עוד היה ידוע כפעיל לקליטת יהודי גרמניה וביתו שימש מפגש עבורם. רוזנבליט נפטר ב-1966.

                                          

 

כתב: יניב אוחנה, סגן דוברת עיריית ראשון לציון

 

18 בינואר 2015