הגינה קהליתית שגיבשה את תושבי שכונת רמת אליהו

הגינה קהליתית שגיבשה את תושבי שכונת רמת אליהו
 

העולים החדשים בני העדה האתיופית לא הצליחו להשתלב בחיי החברה של ותיקי העדה בשכונה, עד שהוקמה הגינה

* "הרעיון היה לעבד אדמה ולחבר אותם לשורשים, תרתי משמע" מסביר רכז הגינה הקהילתית בשכונה, אפרים נגאה

עבור עשרות תושבי רמת אליהו מבני הקהילה האתיופית, הגינה הקהילתית בשכונה שהוקמה ומופעלת על ידי המינהל לשלוב חברתי, מינהלת השכונה של רמת אליהו ומשרד השיכון-שיקום שכונות, היא לא רק מקור לזנים מיוחדים מהמטבח האתיופי, כי אם גם, ואולי בראש ובראשונה- מקום מפגש קהילתית ומחבר בין העולים החדשים לוותיקים. מתברר שעד לפני שלוש שנים, עם הקמת הגינה הקהילתית, היה נתק בין העולים החדשים לוותיקים, או אז ביקש אפרים נגאה, כיום רכז הגינה הקהילתית בשכונה, למצוא דרכים לגשר בין שתי הקבוצות "כדי לקרב ביניהם, חשבתי לייזום פעילות משותפת. הרעיון היה לעבד אדמה ולחבר אותם לשורשים, תרתי משמע". ואכן הגינה עשתה את שלה, כאשר בין קבוצות העולים שוררים קשרי קהילה ענפים ומאוחדים. "הגינה מבחינתם היא הכל" מסביר אפרים "זה לא רווחי או כלכלי, מטרת הגינה היא להתחבר לשורשים, לעבודה שהם מכירים מזה עשרות שנים באתיופיה ומאפשרת להם להמשיך במסורת החקלאות שלהם, ליהנות ולהתגאות מפרי עמלם וכמובן לספק לעצמם ולשכניהם תוצרת חקלאות משובחת". אחד הדברים המיוחדים ביותר בגינה, הוא שמלבד הירקות הסטנדרטים כמו מלפפונים, פלפלים, דלעת, תירס, שום וחסה. מגדלים התושבים גם זנים מהמטבח האתיופי שקשה למצוא אותם בשווקים, כמו מיני פלפלים ו-טֶף שהינו הדגן הלאומי של אתיופיה ממנו מכינים את המאכל המסורתי- אינג'רה. את הגינה מתחזקים היום 32 מבני העדה האתיופית, ביניהם מבוגרים, צעירים ואפילו בני נוער. כל אחד מהם לוקח את התוצרים לביתו, למשפחתו ולשכנים.

צילום: אפרים נגאה

 כתביניב אוחנה, סגן דוברת עיריית ראשון לציון

6.7.2014