הקונפליקטים של הילדים- על הבמה

 

שרה רוצה להתמודד בבחירות למועצת התלמידים- אבל חוששת כי היא "חנונית" *

עמית מתמודדת עם התנכלויות של אחיותיה הגדולות *

ושקד סובלת מחרם בבית הספר *

שחקנים צעירים הופיעו במופע סיום פעילות שבהן הדמויות עוברת דיכוי על ידי דמויות חזקות ממנה

"הסיפורים שבחרנו להציג קורים להרבה ילדים וחשוב שנדע מה אנחנו יכולים לעשות כדי שזה יהיה אחרת"

שחקנים צעירים בגילאי 10-12 עברו בשנה האחרונה תהליך העצמה של תיאטרון קהילתי במסגרת קבוצת בימתרון שהיא קבוצת תיאטרון הפורום שפועלת בשיתוף בית הספר למחוננים על שם רון ורדי בהנחייתה של הבמאית מורן לקס-כרמי. התלמידים למדו טכניקות משחק ואלתור ותרגילי תיאטרון- הכל לקראת מופע התיאטרון "סיפורים שאפשר לשתף". במקום לקחת תסריטים או לעבד מחזות, הם שאבו את ההשראה מחייהם בבית הספר ומחבריהם לכיתה. במשך שנה שלמה הם עיבדו את הרעיונות לכדי מופע סיום פעילות שהתקיים השבוע בהן הציגו השחקנים הצעירים ומוכשרים שלוש סצנות מחיי היומיום של בני גילם כאשר בכל סצנה הוצג קונפליקט שבו אחת הדמויות עוברת דיכוי על ידי דמויות חזקות ממנה. הסצנה הראשונה עסקה בדיכוי בתוך בית הספר, כאשר בזמן הבחירות למועצת התלמידים. שרה, שרצתה בעבר להתמודד, מוותרת מראש מתוך חשש שלא יבחרו בה כי היא "חנונית" ואין לה חברים. אין מי שיתמודד לתפקיד מול אמילי, מלכת הכיתה העשירה. מיכל ששונאת את אמילי, משכנעת את שרה להתמודד מולה ומבטיחה לה שהיא תהיה חברה שלה בתמורה. כאשר אמילי מגלה, היא ואיילה, מזמינות את שרה למסיבה של אמילי, ומבטיחות לה שתכיר חברים חדשים, בתנאי שתסיר את מועמדותה למועצת התלמידים.

הסצנה השנייה עסקה בדיכוי בתוך המשפחה. עמית, האחות הקטנה, מנסה לקבל את תשומת הלב של ההורים אך ללא הצלחה. אחיותיה הגדולות מתנכלות לה ומונעות זאת ממנה בכל דרך אפשרית, הן מקטינות את ההישגים שלה "מה, רק 95 במבחן? אני קיבלתי 100", מוציאות אותה מבילויים עם אבא "את לא יכולה לבוא, הסרט מגיל 14 ומעלה" ובסופו של דבר היא נשלחת לחדרה כשהן הולכות לסרט עם אביהן.

הסצנה השלישית עסקה בדיכוי במסגרת חברתית מחוץ לשעות בית הספר. הכיתה ארגנה גיבוש כיתתי, בנות הכיתה מדברות ביניהן בוואטסאפ לפני הגיבוש ומתעלמות לגמרי מההודעות של שקד. שקד מתלבטת אם לבוא, ומבקשת משירה לעזור לה להשתלב ולדבר עם הבנות שיתייחסו אליה ויפסיקו "לרדת" עליה. אך כששירה מבקשת מליאור ומעיין להפסיק, הן מאיימות עליה שאם היא תהיה כמו שקד הן לא יהיו חברות שלה. כששקד מגיעה, ליאור ומעיין מתעלמות ממנה וכשהן מחליטות להתייחס, הן מתאכזרות אליה ודוחקות אותה החוצה.

הסצנות היו פתוחות לקהל, זאת אומרת שלקהל ניתנה האפשרות להביע דעתו ואף לייעץ כיצד יש לנהוג. בכל המקרים, הקהל הראה נחישות לעזור ולתרום מניסיונו לטובת דמות החלש. חלק מהצופים אף הוזמנו לעלות לבמה כדי להיכנס לנעליה של דמות זו ולהראות כיצד הם היו פועלים במקומה. הניסיונות של הקהל היו מגוונים ומעניינים ובזכותם למדו במשותף כל משתתפי האירוע דרכי התמודדות חדשות, אותן יוכלו ליישם בסיטואציות דומות בחייהם.

מנהלת יחידת מצטיינים ומחוננים בעיריית ראשון לציון, ברכה צויליך, אמרה כי "זוהי קבוצה חלוצית בתחומה, כיוון שהיא משלבת בין תיאטרון פורום לבין קהל צעיר של ילדים. התלמידים למדו טכניקות משחק ואלתור תוך שיתוף סיפורים אישיים במטרה ליצור יחדיו מופע. השאיפה היא שהפתרונות שיוצעו על ידי הקהל, יהיו רלוונטיים לחברי הקבוצה וישמשו אותם מחוץ לאולם התיאטרון."

במאית הקבוצה, מורן לקס-כרמי, הוסיפה: "הקבוצה עברה שנה משמעותית. גילינו שהתיאטרון הוא לא רק משחק ושעשוע, אלא הוא כלי שבעזרתו אפשר לעשות שינוי משמעותי בחיינו ובחיי הסובבים אותנו". אחת מהמשתתפות, סיכמה: "אני מרגישה בקבוצה נוח יותר מבבית הספר שלי, כאן מתייחסים למי שאני. הסיפורים שבחרנו להציג קורים להרבה ילדים וחשוב שנדע מה אנחנו יכולים לעשות כדי שזה יהיה אחרת".

כתב: יניב אוחנה, סגן דוברת עיריית ראשון לציון

 

9 יוני 2014