נגיף הזיקה - הודעה חשובה

תושבים יקרים,

משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה הודיעו בסוף השבוע האחרון כי תושב ראשון לציון אובחן כחולה בנגיף הזיקה, לאחר ששהה בחו"ל. החולה קיבל הנחיות ספציפיות להתנהלות בנוגע לנגיף ומצבו טוב.

העירייה, בהנחיית המשרד להגנת הסביבה, ביצעה הדברה נגד יתושים באזורים רלוונטיים כבר ביום שישי בבוקר.

נציין, כי במהלך החודשים האחרונים הגיעו מחו"ל לישראל כ-17 איש אשר נדבקו בנגיף הזיקה בחו"ל - וכולם החלימו בינתיים, וכי עד כה לא התגלתה בישראל העברה מקומית של הנגיף.

משרדי הבריאות והגנת הסביבה מדגישים את הצורך להקפיד על התמגנות מעקיצות יתושים כדי למנוע העברת מחלות - ובנוסף יש צורך
למנוע ולצמצם מקומות דגירה של יתושים, בפרט מקורות מים עומדים כגון תחתיות עציצים ואגרטלים.

להלן דף מידע בנושא נגיף הזיקה.

דף מידע – נגיף הזיקה
המרכז הרפואי אסף הרופא  בשיתוף עיריית ראשון לציון
כתבה: פרופ' מרים וינברגר
מנהלת היחידה למחלות זיהומיות
מרכז רפואי אסף הרופא

 מהיכן הגיעה מחלת הזיקה ולהיכן היא מתקדמת?

מחלת הזיקה היא מחלה הנכנסת לקטגוריה של מחלה המועברת ע"י יתושים, אם כי לאחרונה התגלו גם דרכי העברה נוספות.
המחלה נגרמת ע"י נגיף הזיקה (Zika virus) שזוהה לראשונה באוגנדה ב-1947 ובעשורים שלאחר מכן באזורים אחרים באפריקה ומזרח אסיה.
בשנת 2007– החלו התפרצויות רחבות־היקף של המחלה באיי האוקיינוס השקט.
בנובמבר 2014-  המחלה הגיעה ליבשת אמריקה שם לא נצפתה מעולם. תחנת הנחיתה הראשונה שלה הייתה בסלבדור בירת בהייה בברזיל.

בשנים  2015-2016- מצפון מזרח ברזיל התפשטה מגפת הזיקה במהירות לכל חלקי ברזיל ולארצות נוספות במרכז ובדרום אמריקה, לאיים הקריביים לרבות לטריטוריות של ארה"ב - פורטוריקו ואיי הבתולה. לאחרונה המחלה התפשטה גם לפלורידה בה נמנו כבר 139 מיקרים שנרכשו שם.

נכון לאוקטובר 2016 המחלה זוהתה ב-47 ארצות ביבשות אמריקה, ברבות מהן ההתפרצות עדיין לא הגיעה לשיאה.

בישראל לא ידוע על מיקרים של הדבקות בארץ. כל 17 המקרים שאובחנו כחולים בזיקה חזרו משהייה בארצות עם העברה פעילה של הנגיף, לרוב בדרום ומרכז אמריקה.

 דרכי ההעברה של מחלת הזיקה:

  1. עקיצת יתושים: בראש וראשונה המחלה מועברת מעקיצת יתושים באזורים בהם יש העברה פעילה של המחלה: נכון להיום רוב ההעברה הפעילה מתרחשת בדרום ומרכז אמריקה, בקריביים, באיי האוקיאנוס השקט ולאחרונה הגיעה לפלורידה.
  2. העברה מהאם לעובר. אישה הנדבקת בהריון יכולה להעביר את המחלה לעובר. כתוצאה מכך עלולה להיגרם פגיעה קשה בהתפתחות המוח של העובר. חלק מהעוברים עם פגיעה מוחית נולדים עם היקף ראש קטן, מה שהפך לסימן ההיכר של מגפת הזיקה.
  3. העברה מינית: המחלה יכולה לעבור בקיום יחסי מין הן גם מהגבר לאישה והן מהאישה לגבר. משך ההדבקה: ככל הידוע היום גברים עלולים להיות מדבקים כ-6 חודשים ונשים כחודשיים.
  4. העברה במנות דם ובמרכיבי דם אחרים: העברה כזו נדירה. תוארה בארצות בהן קיימת העברה פעילה של המחלה.
  5. לאחרונה הועלה חשד של הדבקה ממגע בדמעות של חולה קשה שנפטר מהמחלה.

סימני המחלה
רוב האנשים ( כ-80%) הנדבקים במחלת הזיקה אינם מפתחים תסמינים. האחרים מפתחים מחלה דמוית שפעת עם חום, כאבי שרירים, לעיתים אדמומית בלחמיות העיניים ופריחה. המחלה עוברת מעצמה ללא טיפול.

סיבוכים מהמחלה נדירים. הסיבוך המוכר ביותר, אם כי נדיר יחסית, הוא תסמונת של שיתוק חולף הנקראת תסמונת גיליין-ברה. במחלה זו מתפתח שיתוק העולה מהרגליים ומתקדם כלפי הראש. חלק מהחולים נזקקים להנשמה בטיפול נמרץ. חלק הארי מהאנשים מבריא. כחמישית נשארים עם נכות קבועה. התמותה נדירה.

הדבקת העובר כאשר האם חולה בזמן ההיריון היא אחת התוצאות הקשות ביותר של מחלת הזיקה. הדבקת העובר יכולה להסתיים בהפלה, בלידה מוקדמת או בלידה של תינוק עם פגיעות מוחיות קשות, פגיעה בראייה ועיוותים בשלד ובגפיים. חלק מהתינוקות שנפגעו ברחם נולדים עם היקף ראש קטן, או "מיקרוצפליה". לאחרונה הסתבר שתינוקות עם פגיעה מוחית קשה יכולים להיוולד עם היקף ראש תקין. התמותה בקרב התינוקות עם פגיעות קשות גבוהה.

אבחנה המחלה נעשית בשתי מעבדות בישראל: המעבדה המרכזית לנגיפים במרכז הרפואי שיבא בתל השומר והמעבדה הוירולוגית במרכז הרפואי הדסה, ירושלים.

דרכי מניעה:
כיום אין טיפול למחלת הזיקה ופיתוח חיסונים נמצא בשלבים התחלתיים. לכן הדרך היעילה ביותר לא לחלות במחלה היא מניעה.
הדרך הבטוחה ביותר להימנע מההידבקות במחלת הזיקה היא הימנעות מנסיעה לארצות עם העברה פעילה של הנגיף. אמצעי זה חשוב ביותר לנשים הרות ולבני הזוג שלהן.
אם נוסעים: יש לנקוט את בכל האמצעים להימנע מעקיצת יתושים, לרבות: שימוש בדוחי יתושים, לבישת בגדים עם שרוול ארוך, לינה במקומות מוגנים מיתושים.

אחרי החזרה: יש לקיים מגע מיני מוגן עם קונדומים כדי למנוע העברה לבני/בנות הזוג (או להימנע ממגע מיני):  תקופת ההקפדה על מין מוגן משתנה בהתאם לנסיבות. להלן המלצות משרד הבריאות הישראלי:

  1. אישה החוזרת מאזור עם העברה פעילה תקפיד על מין מוגן במשך 8 שבועות בין אם פיתחה סימני מחלה בין אם לאו.
  2. גבר החוזר מאזור עם העברה פעילה יקפיד על מין מוגן במשך 6 חודשים בין אם פיתח סימני מחלה בין אם לאו.
  3. גבר החוזר מאזור עם העברה פעילה ובת זוגו בהריון: יקפיד על מין מוגן במשך כל תקופת ההיריון בין אם פיתח סימני מחלה בין אם לאו.
  4. הימנעות מכניסה להריון: אישה שחזרה משהייה באזור עם העברה פעילה של המחלה תימנע מכניסה להריון במשך 8 שבועות.

באילו צעדים נוקטים כדי למנוע התפשטות המחלה בישראל?
בארץ היתוש האסיאתי הנפוץ באזורים נרחבים בישראל יכול תיאורטית להעביר את המחלה, אם כי הוא מעביר "חלש".  עד היום לא אותר נגיף זיקה ביתוש האסיאתי בארץ.

כאמור יש ישראלים החוזרים משהייה באזורים בהם יש העברה פעילה של נגיף הזיקה ונמצא כי נדבקו במחלה. הם נושאים את הנגיף בדמם ועלולים להוות מקור הדבקה ליתושים אם ייעקצו. למי שנדבק מומלץ להימנע מחשיפה ליתושים במשך 3 שבועות אם ע"י שהייה בבית ואם ע"י שימוש בדוחי יתושים בעת שהייה מחוץ לבית.

הראשויות המקומיות בשיתוף עם המשרד לאיכות הסביבה אמורות לדאוג לריסוס סביב ביתו של הנדבק בנגיף הזיקה. המטרה: להשמיד את מאגרי היתוש האסיאתי בסביבת החולה ולמנוע "הדבקת" היתושים ממנו אם ייעקץ. בדרך זו מנסים למנוע יצירת מעגל הדבקה מקומי באמצעות יתושים חולים שיעקצו אנשים בריאים ויגרמו להפצת המחלה בישראל.

מתגבשת גם תכנית כוללת להדברת היתוש האסיאתי ברמה הארצית.

                                                        מידע נוסף ניתן למצוא באתר של משרד הבריאות הישראלי