תלמידי בית הספר ידלין נלחמים ברעב העולמי

 

אחרי שהחקר שלהם זכה במקום הראשון ביריד חקר ארצי, יציגו תלמידי בית הספר היסודי את היוזמה שלהם לפתרון בעיית הרעב העולמי

על ידי גידול אצות ביריד הבינלאומי בארה"ב * בתום עבודת חקר סיזיפית הם הקימו חוות אצות ובה 72 ליטרים של תוסף המזון *

גם בית הספר נווה דקלים הגיע למעמד הגמר והציג חקר בנושא השפעות מיקום בית הגידול בתל האשורי בעיר על עושר המינים

האם תלמידי בית הספר היסודי "ידלין" מחזיקים בידם את הפתרון לבעיית הרעב העולמי? אם תשאלו את 27 התלמידים מכיתות ה'-ו' הלוקחים חלק בחקר מדעי כדור הארץ והיקום- התשובה תהיה אופטימית.  החקר של התלמידים שזכה במקומות הראשונים ביריד החקר העירוני, המחוזי ולפני שבועיים- גם בארצי, התחיל לפני קצת יותר מחצי שנה בעת שרכז מדע וטכנולוגיה ומנחה החקר, גיא גרובס, העלה בפני התלמידים שאלה מה הם מבקשים לחקור. "הילדים הצביעו והתחילו לזרוק נושאים לאוויר" מספר גיא "היו כאלה שרצו שנעסוק במלחמות, בזיהום אוויר, במחסור מי שתייה, התחממות גולבאלית וגם על בעיית הרעב העולמי". כדי לצמצם את האפשרויות ביקש מהם גיא לחשוב על נושאים דחופים נכון לרגע זה. לאחר תהליך של חיפוש מידע, קריאה, והרחבת הידע לגבי הדברים שצריכים "תיקון" בעולם שלנו, החליטו בקבוצה להתמקד בבעיה שזקוקה לפתרון מיידי – בעיית הרעב העולמי. בשנת 2012 דו"ח של האו"ם קבע כי ישנם קרוב למיליארד אנשים רעבים בעולם, כשרעב מתייחס לתזונה לקויה ומחסור בחומרים מזינים.

בחיפוש אחר הפתרונות הקיימים לבעיית הרעב העולמי, נתקלו התלמידים בפתרון שהוצע על ידי האו"ם כבר בשנת 1974 והוא גידול ואכילה של אצה מסוג ספירולינה כתוסף לתזונה לקויה. כשניסו לברר מדוע פתרון זה לא יושם, הופתעו לגלות שמחירה גבוה ואנשים שתזונתם לקויה לא יוכלו להרשות לעצמם לקנות את תוסף התזונה באופן קבוע. גיא וקבוצת החקר רכשו ערכה ראשונית של אצות במטרה לבדוק האם ניתן לגדל אותם בעלות אפסית. במשך חמישה חודשים התלמידים קראו, שאלו, תכננו, חקרו, ניסחו, תיקנו, מדדו, והקימו חוות אצות שהתחילה עם ליטר אחד של אצות שהגיעה לכדי 72 ליטרים בארבע קבוצות מחקר שונות. לבסוף ניתחה הקבוצה את תוצאות המחקר וניסחו סט של כללים לגידול ביתי של האצות, בתקווה שהמחקר שלנו יהיה אבן דרך במחקרים נוספים בנושא.

מהממצאים הראשונים למדו התלמידים שהתנאים הטובים ביותר לגידול האצות הם בטמפרטורות שבין 20 ל-40, כאשר אם השאיפה היא לזרז את הגידול, כדאי להעלות את המעלות לכיוון 40. התלמידים בדקו גם את רמת החומציות המומלצת, אולם מהממצאים עולה כי רמת החומציות של המים לא שינתה שכן האצות יצרו חומציות לעצמם בחילוף חומרים. באשר לתאורה, התברר שהאצות לא שורדות בתאורת פלורסנט וניאון ויש להשתמש במאור השמש.

מצוידים בממצאים אלו, יטוסו בשנה הבאה שני תלמידים נציגי הקבוצה וגיא מנחה החקר לייצג את ישראל ביריד החקר הבינלאומי שיתקיים בארצות הברית. ראש העירייה, דב צור, ששמע על הפרויקט, בירך את התלמידים וצוות ההוראה בבית הספר ואמר כי האחריות החברתית והסולידריות שגילו התלמידים מבטאים יותר מכל את הערכים שאנחנו כרשות ומערכת החינוך בעיר רוצים להעביר לילדנו. "אני משוכנע שבית הספר ייצג אתנו בעבוד בתחרות הבינלאומית ונקווה שעבודתם תישא פרי ותמלא את תכליתה."

מנהלת בית הספר, אורנה שלי, הביעה את גאוותה על עבודתם והישגם של התלמידים ואמרה: "התפקיד שלנו בבית הספר זה לעזור לילדים לשאול שאלות ולהציע פתרונות. הם הגיעו לשאלת הרעב מתוך שאלות נוספות וזה לא גדול עליהם בכלל, התפיסה שלנו זה שמעשים קטנים מובילים לתוצאות גדולות".

יש לציין כי בית ספר נוסף הביא גאווה גדולה לעיר כאשר עלה גם הוא לגמר והתמודד ביריד החקר הארצי- בית הספר נווה דקלים שהציג חקר בנושא השפעות מיקום בית הגידול בתל האשורי בעיר על עושר המינים.

 

כתב: יניב אוחנה, סגן דוברת עיריית ראשון לציון

 

9 ביוני 2014