פעמון המושבה חזר לצלצל בראשון לציון

ראש העיר עם תושבים
 

בטקס מרגש ורב משתתפים, צלצל ראש העירייה, דב צור, בפעמון המושבה ההיסטורי שחזר לעיר אחרי 54 שנים * כזכור, הפעמון בן 128 השנים נגנב לפני חצי מאה על ידי שני נערים כמעשה שובבות * פעמון המושבה קיבל את פני הברון רוטשילד וחוזה המדינה בנימין זאב הרצל * מ"מ ראש העירייה לשעבר מספר על תפקידו הביטחוני של הפעמון: "כמו שהיום יש לנו צבע אדום, אז היה לנו פעמון אדום"

הפעמון חזר לצלצל. פעמון המושבה ההיסטורי בן 128 שנים הונף השבוע בטקס חגיגי ומרגש במוזיאון ראשון לציון לאחר שנגנב לפני 54 שנים. ראש העירייה, דב צור, צלצל בפעמון ונתן בכך את האות לפתיחת הערב שכלל פעילות פעמונים לילדים ולמשפחות וגם ערב מספרי סיפורים בהנחיית יהודה עצבה שעסק כמובן בסיפורי פעמונים. הטקס התקיים כאמור במעמד ראש העירייה ומחזיקת תיק מוזיאונים, חברת המועצה ליאל אבן זהר. כמו כן השתתפו בטקס שתי דמויות נוספות שלקחו חלק בהשבת הפעמון. עיתונאית גלי צה"ל הדס שטייף שהייתה המתווכת בין משיבי הפעמון למוזיאון ראשון לציון וג'קו גבאי, איש עסקים מגבעת שמואל, חברם של שני האישים העלומים שגנבו את הפעמון כשהיו בני 16 וכעת הם בני 70. באופן סמלי, התקיים הטקס בסיומו של מבצע "צוק איתן", שכן הפעמון שימש בתחילת המאה הקודמת גם כאזעקה. ממלא מקום ראש העירייה לשעבר, יוסף שובלי, היטיב להגדיר זאת כשאמר: "כמו שהיום יש לנו צבע אדום, אז היה לנו פעמון אדום". כאמור מלבד תפקידו של הפעמון להתריע בנושאים בטחונים, כמו שריפה, גניבת פרות מהרפת או פשיטה של עדרי בדואים על אדמות המושבה, הוא גם שימש כאמצעי התקשורת של פעם, כאשר היה השעון המעורר שהשכים את האיכרים לעבודת יומם והודיע להם על סיומה.

ראש העירייה, דב צור, התרגש מהמעמד ואמר: "מה רבה הייתה עוגמת הנפש כאשר גילו כי הפעמון נעלם. לא היה זה החומר – פיסת ברזל יצוק – שהטריד אותם, אלא הסמל – סמל הרוח והאחדות של אנשי המושבה שהצליחו כנגד כל הסיכויים לבנות כאן חיים. כילד, אני זוכר אותו היטב. אמנם קצת יותר גדול, אבל זה אולי בגלל שילד רואה דברים בעיניים קצת אחרות. הפעמון חוזר בעיתוי מדהים. בימים אלו אנו בעיצומו של הליך שימור ופיתוח של העיר ההיסטורית. אנו ממשיכים את המורשת של המייסדים ופרנסי העיר לדורותיהם ומנסים לשמר את אותה הרוח שנישבה כאן לפני 132 שנה".

פעמון המושבה של ראשון-לציון ניצב במשך 74 שנים במרכזה, סמוך לצריף הדואר ולבית הרפואות מאז שנת 1886. לו היו לפעמון עיניים ואוזניים, ניתן רק לדמיין מה הוא ראה ושמע מאז סוף המאה ה-19. הוא ניצב במקום שבו הונף לראשונה בעולם דגל כחול לבן עם מגן דוד, שמע את שירת ההמנון לאחר שהותאם לו לחן כאן בראשון-לציון, ראה את ילדי בית הספר העברי הראשון הסמוך לומדים ומשחקים "עברית בעברית" ונכח בקבלות פנים לאישים חשובים כמו הברון רוטשילד וחוזה המדינה, בנימין זאב הרצל.

מאז שנעלם הפעמון בשנות ה-60, הייתה תחושת אובדן קשה, החיפושים אחריו העלו חרס. בשנת 1982, לכבוד מלאות לראשון-לציון 100 שנים נחנך המוזיאון לתולדות ראשון-לציון. קול קורא יצא מעל דפי העיתונות: "מי מכיר, מי יודע מה אירע לפעמון המושבה?" אך התעלומה נותרה בעינה. בשנות ה-90 ניסתה העירייה שוב להתחקות אחר גורלו של הפעמון והפעילה משרד חקירות שאסף רמזים וראיין מספר אנשים שעל פי החשד היה להם קשר להיעלמותו של הפעמון. אולם גם ניסיון זה העלה חרס.

מנהלת המוזיאון, נאווה קסלר, אמרה בטקס: " בשבילנו זה יום מאוד מאוד מרגש. הפעמון הזה צלצל באירועים היסטוריים וגם ניהל את חיי היום יום של המושבה וליווה את ראשוני ראשון לציון".

צילום: אבי קקון

כתב: יניב אוחנה, סגן דוברת עיריית ראשון לציון

 

1 בספטמבר 2014