רגע לפני סוכות

החרק מהמזרח שמאיים על סוכת החג

חדקונית הדקל שפגעה אנושות בשדרת הדקלים המיתולוגית בראשון לציון ובאלפי עצים ברחבי העיר, הובילה להחלטה הדרמטית: השנה לא גוזמים את העצים * הסיבה: גיזום עצי הדקל עשוי לאפשר לחרק להיכנס שוב לליבו של העץ ולהמיתו

חג הסוכות הקרב ובא ייזכר בראשון לציון כפעם הראשונה שבה נאסר לגזום את עצי הדקל עבור סכך הסוכה. מי ש"אשם" בגזירה הזו שמאיימת על סוכת החג הוא החרק מהמזרח- "חדקונית הדקל". החרק שהמית אינספור עצי דקל ברחבי המדינה וגם את שדרת הדקלים המיתולוגית של ראשון לציון, זו שנטעה לפני יותר ממאה עשרים שנים לפני שהחדקונית נחתה בארץ. המקור לאיסור הוא משרד החקלאות שהפיץ הנחיות לרשויות לקראת חג סוכות. על פי ההנחיות יש להימנע ככל האפשר מגיזום כפות או ניתוק חוטרים מעצי הדקל שכן הסרת הענפים מקלה על החרק להיכנס לליבו של העץ ומשם הדרך להמתת העץ קצרה מאוד. במקרה שאין ברירה ומסיבות בטיחותיות, כמו קרבה לקווי מתח וכו', יש לגזום רק בין בחודשים דצמבר לפברואר. משמעות הדבר היא חוסר ממשי בסכך לסוכות החג. בעיריית ראשון לציון שקיבלו את ההנחיות החליטו לא לקחת סיכון וההמלצה היא להימנע השנה מהגיזום.

עיריית ראשון לציון נוהגת לגזום את ענפי העצים לפני החג ומאפשרת לתושבי העיר להגיע ולאסוף את הענפים עבור הסוכה. כעת יאלצו התושבים למצוא פתרונות חלופיים שכן האיסור חל בכל העיר. נציין עוד כי במקביל לאיסור, אגף הגינון מבצע ריסוס מאסיבי בשטחים הציבוריים על מנת להרחיק את החרק מהעצים. רק לפני כחודשיים הסתיים פרויקט ענק ומורכב, שקידם אגף פיתוח נופי במינהל איכות הסביבה, לנטיעת כ-150 עצי דקל בשדרת הדקלים שבלב העיר שהחליפו את עשרות העצים שהותקפו ומתו. לפני כשלוש שנים וחצי פשט חרק חדקונית הדקל בשדרת העצים בעיר תוך שהוא מטיל את ביציו בתוך עצי התמר, וזחליו אכלו אותם מבפנים. באגף הגינון בעירייה השתמשו בכל האמצעים על מנת למגר את החרק, הן על ידי טיפולים ביולוגים וכימיים ואף כריתת ראשי העצים, אולם דבר לא עזר וחלקם נטו על צדם ועמדו בפני סכנת קריסה. אגרונום שנשכר ללוות את התהליך קבע כי יש להמתין פרק זמן מסוים ואז לנטוע את העצים החדשים.

בשנות חייהם הארוכות הצלו הדקלים על שיירות העגלות שהובילו ענבים אל היקב, בצל כפותיהם נערכו קבלות פנים לאישים חשובים ובתוכם, הרצל, רוטשילד, צ'רצ'יל, בלפור ועוד גדולי עם ועולם אשר הגיעו לבקר במושבה ולחזות בפלא הציוני המתגשם לנגד עיניהם. בחיי היום יום של המושבה היו השדרות מפלט לזוגות אוהבים לאור הירח, מקום משחק לילדים שהשתעשעו בצלן ומקום מנוחה לזקנים שישבו בצל העצים.

 יניב אוחנה, סגן דוברת עיריית ראשון לציון

26 בספטמבר 2017