נפרדים מבן העיר ויקירה, הבדרן והשחקן ספי ריבלין ז"ל

השחקן ספי ריבלין

ספי (יוסף) ריבלין נולד להוריו שרה וליפא ז"ל בשנת 1947 בנחלת יהודה – שכונה שהפכה לחלק מראשון-לציון – והוא התגורר בה עד היום עם משפחתו. בצה"ל שירת בחיל התותחנים והיה ספורטאי בקבוצת הכדורגל של "הפועל" ראשון לציון. ספי היה בוגר "בית צבי" ומוכר לכולנו כשחקן וקומיקאי רבגוני ומוערך, וירטואוז, הניצב בשורה הראשונה של אמני ישראל. מאחוריו קריירה ענפה ושלל תפקידים בתיאטרון, בסרטי קולנוע, בפסטיבלים, במופעי יחיד, בתוכניות טלוויזיה ועוד. על מפעל חייו והישגיו בתחומים אלה הוענקו לו שני פרסים – "פרס האקדמיה לטלוויזיה" ו"פרס מסך הזהב".
במקביל להצלחתו כאמן, פעל ספי בהתנדבות לאורך השנים למען הקהילה והחברה בעירנו בתחומי החינוך, התרבות, הרווחה, הקהילה ועוד. ספי שימש כחבר מועצת העיר במשך שבע שנים, ופעל ללא ליאות במגוון ועדות. בין היתר היה יועץ ראש העיר לתרבות, חבר בוועדת ה-120 שנה לעיר. וסייע לעמותת "יד שרה" וכן למחלקת א.א.ג בבית החולים "קפלן" ברחובות, שבה מוצאים מזור גם בני עירנו.
כשוחר קריאה ערך ספי מסעי פרסום לכותרים במטרה לעודד קריאת ספרים, הוא דחף להקמת מרכז עולמי לשפה העברית בעיר. ספי הקים מועדון חוגים לצעירים ומבוגרים בנחלת יהודה והיה נציגם של תושבי השכונה במגעיהם עם עיריית ראשון לציון.
מעבר לכל אלה, ספי היווה כתובת לאנשים רבים בעיר, וכן אוזן קשבת ורגישה בכל בעיה אישית או שכונתית. הוא שימש גם נציג נאמן אותנטי של העיר ראשון-לציון בארץ ובעולם.
ספי היה נשוי לרינה. השאיר אחריו ארבעה ילדים: שרון, סיוון, זהר ואלון, ושבעה נכדים.  ספי ריבלין –גדול הבדרנים של ישראל,  היה גם חבר מועצה בעיריית ראשון לציון למשך שבע שנים. הוא קידם הקמת מועדון קריאה ועמד בראש מטה אירועי ה-130 לעיר.
ספי שימש יועץ בתחום התרבות לראש העיר, תפקיד אותו הוא מילא בהתנדבות. הוא היה חבר בית ועד החייל המשוחרר, חבר עמותת מוזיאון אגם, מגייס כספים בהתנדבות ל"יד שרה" והרשימה עוד ארוכה.

ראש עיריית ראשון לציון, דב צור נשא הספד לזכרו של ספי רבלין, הנה הנוסח :

המשורר שאול טשרניחובסקי כתב:
האדם אינו אלא קרקע ארץ קטנה,
האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו
,

מילים אלו כל כך מגדירות אותך ספי. תבניתך, נוף מולדתך הוא כאן באדמה הזו בנחלת יהודה שבראשון לציון. זוהי פיסת הארץ הקטנה שלך, בה נולדת, גדלת, הכית שורש והצמחת ענפים עבותים ואותה כה אהבת
רבים ודאי הכירו אותך כאמן, בדרן ושחקן מהמוכשרים בישראל ומיטיבים ממני לספר את נפלאותיך בתחום . אני כמו כל עם ישראל הייתי רק צופה נלהב, מתפוצץ מצחוק. אבל הייתה לי גם הזכות להכיר את צדדיך הנוספים: הכרתי ציוני בכל רמ"ח איבריו, צבר תכול עיניים, שורשי, מחובר בנימי נפשו למשפחתו, לאדמתו ולמדינתו, וגאה במורשתו. ויותר מכל אוהב אדם . רבים ודאי תוהים ותהו מה מניע דמות כה ידועה , אהודה , סלב בלשון מעודכנת שחשוף למיליונים , לעסוק בפוליטיקה , ועוד ברמה המקומית . למי שזכה להכירך מקרוב , בשעות הטובות ובאלו שפחות זה די ברור : זו אהבת האדם , האיכפתיות לאחר ולנעשה סביבך שגרמה לך להרגיש שהבמה הפוליטית , ראויה גם כן לנוכחותך. והיית מוכן לשלם את המחיר על דעותיך
והיית בעיסוק הציבורי איש רציני עד מאוד , שופע רעיונות ומלא שצף מתפרץ של יצירתיות , תזזיתי כמו במיטב הצגותיך , ועשית זאת בחן, בהגינות, בצניעות , בנימוס ולא הצלחת , אבל ממש לא הצלחת , לריב עם איש מאיתנו . וזכית כי אני וחברי לציבוריות פשוט אהבנו  אותך כאדם . ובכל זאת בסוף גם הפלת אותנו לקרשים מצחוק ,כי במה זו במה
הרבית לספר על ההיסטוריה של משפחתך. סביך, מרדכי וריסיה ליבין, היו בין המתיישבים הראשונים של מושב העובדים נחלת יהודה, שהתחבר ברבות הימים עם העיר ראשון לציון והפך לחלק ממנה. אביך, ליפא, היה מפקד האצ"ל בראשון לציון ופעיל בברית הרוויזיוניסטים ברוסיה. חנה לוין, קרובת משפחתך, הייתה לראש עיריית ראשון לציון והייתה לראש העירייה האישה הראשונה בישראל.
ערכי הציונות, אהבת הארץ, אהבת האדמה, אהבת התרבות העברית והשפה העברית, נחקקו בך והפכו אותך למי שהיית – ואת הערכים האלה העברת הלאה.
ספי היה בנה של העיר הזאת וכל ימי חייו העניק לה ולתושביה באהבה גדולה. ספי כיהן כחבר מועצה בשתי קדנציות. לאחר שפרש כנבחר ציבור, נעתר להצעתי להיות יועץ התרבות של העיר וכאשר הגיע מועד ציון שנתה ה-130 של העיר, עמד ספי בראש מטה האירועים.
ספי לא נתן למחלה הארורה להרחיק אותו מהעשייה. הוא הגיע לישיבות כאשר לא יכול היה לדבר, וכשלא יכול היה כבר לצאת מהבית, הזמין את הצוות לביתו ושם קיים את הישיבות.

העיר ראשון לציון החזירה לספי אהבה והעניקה לו את תואר יקיר העיר, על תרומתו לעירנו ועל תרומתו לחברה הישראלית.
כמה היה מצחיק איתך, ספי, גם בימים הקשים, בין הטיפולים והביקורים בבתי חולים, הצחקת כל כך, חשבנו שאתה כבר לא יכול לדבר בלי להצחיק, ואז גם בלי קול הצלחת להצחיק אותנו.
ספי, אני גאה שזכיתי להכיר אותך מקרוב, להיות לך חבר ושותף לדרך,  וללוות אותך בדרכך האחרונה.
אתה נאסף היום אל אבותיך, ואתה כמותם, משאיר מורשת מפוארת.

רינה, הבנות והבן  והנכדים,
דעו שהעיר ראשון לציון רואה חובה וזכות להנציח את זכרו ואת מפעל חייו של ספי, זוהי התחייבותי לכם. אנו מחבקים אתכם חזק ומשתתפים בצערכם העמוק. מי ייתן ולא תדעו עוד צער. יהי זכרו ברוך .
 

                                

                              

כתב: יניב אוחנה ,סגן דוברת עיריית ראשון לציון  

4 בדצמבר 2013