לא ניתן לכרישי נדל"ן לפגוע ביקב ההיסטורי

יקב

ראש העירייה, מר דב צור הודיע  שלא ייתן לפגוע ביקב ההיסטורי.  בעקבות הפרסומים האחרונים על רכישת מתחם היקב על ידי יזמים וכוונות להקמת מגדלי מגורים במתחם * בעירייה מיהרו והעבירו החלטה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה הקובעת כי יזם לא יוכל לקבל היתר בנייה עד להכנת תכנית מפורטת למתחם אשר תחמיר את הוראות השימור בו.
לאחרונה רכשה קבוצת משקיעים אופציה לרכישת מתחם היקב בראשון לציון. בעיריית ראשון לציון, אשר מובילה בשנים האחרונות תכנית שימור מקיפה במתחם המושבה ההיסטורית, אשר היקב מהווה חלק מרכזי ממנה, הזדרזו והחליטו ביום חמישי האחרון במליאת ועדת התכנון והבנייה המקומית על הכנסת הוראות מיוחדות בתוכנית השימור שימנעו כל ניסיון של פגיעה בערכי השימור של היקב. מדובר בהוראות לפי סעיף 77 ו-78 לחוק התכנון והבניה, לפיהן יזם לא יוכל לקבל היתר בנייה לפי תכנית בניין עיר שבתוקף, וזאת עד להכנת תכנית מפורטת לכל המתחם לטובת שימורו ושילובו בעיר ההיסטורית.
הוראות אלו יעמדו איתן אל מול כל בקשה לקידום תכנית באזור שסותרת את תכניות השימור. ראש עיריית ראשון לציון, דב צור: "היקב הוא נכס צאן ברזל בעל חשיבות לאומית ובינלאומית. לא ניתן לכרישי נדל"ן לפגוע בו. מלבד יופיו וייחודו, היקב הוא אחד מסמליה המובהקים של העיר וככל שזה תלוי בי- הוא יעמוד יציב ואיתן לדורות הבאים. נקשיח את תכנית השימור של היקב ונהפכו למרכז מורשת ותרבות שימשוך אליו מבקרים מהארץ ומהעולם".
בתכנית המתאר של העיר, המתחם כולו הוא לשימור וגם רצועת חיץ סביבו לא תאפשר בנייה גבוהה מכל סוג שהוא. העירייה מקדמת תכנית להפוך את המתחם למתחם תיירותי-תרבותי שישלב שימושים מסחריים עם שימושים נוספים, וכן מבני מגורים בהיקף מסוים. בכל מקרה, כל תכנית שתקודם במקום תשמור על אופיו הייחודי של המתחם.
עוד מציינים בעירייה כי מכיוון שמדובר בשטח פרטי, ועלויות השימור גבוהות, יושם דגש על מתן תמריצים בתכנית ליזמים באמצעות מתן זכויות לשימושים מסחריים ושימושים מניבים אחרים, וכן ייעשה שימוש בכלים של ניוד זכויות במידה ולא יתאפשר להעניק את כל הזכויות במתחם עצמו.

שימור היקב הוא חלק מתכנית שימור רחבה שמבוצעת בימים אלה בלב ההיסטורי של ראשון-לציון. בשנים האחרונות פועלת העירייה לרכישת מבנים לשימור מבעלים פרטיים וביצוע עבודות השימור בעצמה. כך רכשה העירייה את בית הפקידות ברחוב רוטשילד ולאחרונה מבנה ברחוב הכרמל 5. העירייה גם הייתה במשא ומתן לרכוש את מתחם היקב מאגודת הכורמים ואחר כך מהבעלים החדשים של יקבי כרמל.
צור: "ראשון לציון היא ערש הציונות: מקום לידתה של השפה העברית המתחדשת, של בית הספר העברי הראשון, ההמנון והדגל. יש כאן אזור היסטורי שצריך לספר את סיפור הקמת העיר וראשית ההתיישבות בארץ ישראל לדורות הבאים אחרינו. המבנים ההיסטוריים האלה מספרים סיפור חשוב. העיר גדלה במהירות, והגידול הזה בלע את המורשת. איחרנו בפעולת השימור והמשימה שלנו כעת היא להדביק את הפער".
בעירייה מדגישים כי במתחם היקב, בן ה-30 דונם, יש לבצע עבודות שימור אשר להערכת העירייה תעלנה כשמונים מיליון שקלים.
היקב בראשון לציון נבנה ב-1887 בסיועו של הברון רוטשילד, והיה ליקב הראשון בישראל. היקב משתרע על שטח של 17 דונם וצויד במיטב שכלולי הטכנולוגיה של זמנו. סביבו הוקמו בתי מלאכה שונים: מסגרייה, חבתנייה (מפעל לייצור חביות), בית חרושת לקרח, מתקן זיקוק לאלכוהול וטחנת קמח. המפעל עיבד את ענבי ראשון-לציון ומושבות יהודה. עם השלמתו היה מן הגדולים בעולם והיווה את התשלובת התעשייתית הראשונה בארץ ישראל.
ביקב נערכו גם ניסיונות בחקלאות כגון גידול זחלי טוואי המשי לתעשיית המשי ומיצוי שמן הגרניום לתעשיית הבשמים.
בשנת 1906, עברה הנהלת היקב לידי אגודת הכורמים המשותפת ליקבי ראשון-לציון וזיכרון-יעקב.
בשנת 1936 הושכר חלקו המזרחי של מתחם היקב ל"תעשיית בירה ארצישראלית בע"מ". המפעל התקיים במקום עד שנות הששים. כיום היקב אינו עוסק ביצור אלא ב"ביקבוק" בלבד וכאמור לאחרונה פורסם כי שטח היקב נמכר לקבוצת משקיעים בסכום המוערך בכ-165 מיליון שקלים.

כתב: יניב אוחנה , סגן דוברת עיריית ראשון לציון 26.5.2014