רחוב בראשון לציון על שם ה"הרצל האתיופי"

יונה בוגלה
 

הוא לימד את השפה העברית באתיופיה עוד לפני שקמה המדינה, הקים מוסדות חינוך ומרפאות למען הקהילה היהודית, שימש במגוון תפקידים בממשלת אתיופיה ופעל רבות למען העלאת יהודי אתיופיה ארצה. עיריית ראשון לציון חנכה רחוב על שם איש הציבור והחינוך יונה בוגלה ז"ל.  בנו, זכריה, אמר בטקס: "אבא פתח את השער לישראל"

למרות שלא היה תושב העיר, הועדה לקריאת שמות לרחובות והנצחה בעיריית ראשון לציון החליטה להעניק שם לרחוב על שם איש הציבור מהעדה האתיופית- יונה בוגלה ז"ל שפעל רבות למען העלאת יהודי אתיופיה. הועדה קבעה זאת על היותו עומד בקריטריון "מנהיגי הישוב". בטקס שנערך במעמד ראש העירייה, דב צור, חברי מועצת העיר ומשפחתו של בוגלה. הרחוב ממוקם בשכונת כלניות, פינת רחוב נחמיה.

בוגלה נולד ב-1908 בכפר יהודי ולקה בצפון אתיופיה, בבית הכנסת במקום הוא למד לקרוא ולכתוב באמהרית. עם ביקורם בכפר של שני חוקרים יהודים, עזב עמם ולמד בבית הספרי העברי הראשון באדיס אבבה. בוגלה עלה לארץ ב-1923 ובהמשך יצא ללימודים באירופה. שמונה שנים אחרי שעזב את אתיופיה, חזר אליה, הפעם כדי לשמש מורה בבית הספר העברי. במהלך השנים הבאות, שימש בוגלה במספר תפקידים במשרדים הממשלתיים באתיופיה בניהם כמנהל מחלקת התרגום במשרד החינוך באתיופיה. אך רצונו לחזור לחינוך הוביל אותו לשמש כמורה, מפקח ואף כמי שסייע רבות להקמת מוסדות חינוך יהודיים במסגרת ומאוחר יותר הקים גם רשת מרפאות. בשנת 1979 עלה בוגלה בפעם השנייה לארץ ופעל למען עליית בני קהילתו מאתיופיה, במהלך השנים עזר לעולים החדשים להתאקלם בישראל וב-1987 הוא נפטר בעיר מגוריו פתח תקווה ונקבר בירושלים לצד מורו שכל כך אהב- פרופ' תאמרת עמנואל.

"זה היה מאוד מרגש" סיפר בנו של יונה, זכריה "אומנם קראו לבית ספר ברחובות ולגן ציבורי בפתח תקווה על שם אבא שלי, אבל רחוב זה משהו אחר, לא ציפינו לזה. לא כל עיר בישראל מוכנה לעשות את זה". זכריה סיפר כי אביו שהיה איש רב פעלים והיה דובר 12 שפות, כונה ה"הרצל האתיופי" על ידי הקהילה האתיופית "אבא שלי עשה כל כך הרבה בשביל העדה האתיופית, הוא פתח את השער לישראל".

זכריה הוסיף ואמר שכל אחד משמונת אחיו המשיך את דרכו של אביו בנושא עלייה וקליטה "את מה שאבא שלנו השאיר, אנחנו המשכנו".

ראש העירייה, דב צור, אמר בטקס חנוכת הרחוב: "יונה בוגלה ז"ל היה מחנך ואיש ציבור יהודי-אתיופי. כעיר שמקדשת את החינוך ומבקשת לשמר את מורשת השפה העברית, ליונה יש מקום של כבוד וחלק משמעותי בהפצת השפה ולימודה בקרב הקהילה היהודית באתיופיה ובישראל. קריאת רחוב על שמו הינה צעד חשוב לשימור מורשתו ברמה הלאומית".

 כתב: יניב אוחנה, סגן דוברת העירייה

 14 באפריל 2013