"שלום סבא דב, כאן הנכד היחיד שלך שלא הכרת, כאן דב"

 

ראש העירייה, דב צור, נשא נאום מרגש בו פנה לסבו, קורבן השואה, אותו לא זכה להכיר:  "שלום סבא דב, כאן הנכד היחיד שלך שלא הכרת, כאן דב"

 למעלה מ-1,000 איש הגיעו לזכור, להתייחד ולהתרגש יחד, בעצרת המרכזית שהתקיימה בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה

 ברחבי העיר ראשון לציון התקיימו טקסי זיכרון רבים לשואה ולגבורה. ביום ד' האחרון, התקיים מצעד "צועדים וזוכרים" בו לקחו חלק למעלה מ-600 תלמידי חטיבות הביניים בעיר, פעילי תנועות הנוער, ניצולי שואה ווטרנים. את הצועדים הוביל ראש העיר, דב צור, יחד עם חברי מועצת העיר ובכירים בעירייה ובחברות העירוניות. המצעד, שיצא מרחבת בית מכבי, נמשך עד לרחבת האנדרטה לזכר השואה והגבורה בצומת שד' משה דיין – התקומה, שם התקיימה העצרת המרכזית. בעצרת המרגשת הודלקו שש משואות זיכרון על ידי שישה ניצולים תושבי ראשון לציון.

 ראש העירייה, דב צור, בן לאב ניצול שואה, נשא נאום מרגש בו פנה לסבו, קורבן השואה, אותו לא זכה להכיר: "שלום סבא דב, כאן הנכד היחיד שלך, שלא הכרת, כאן דב. הפעם האחרונה שדיברתי עליך ואליך לפני קהל היתה לפני 44 שנה בדרשת בר המצווה שלי. הזכרתי אותך ופרצתי בבכי. לא ברור לי למה:אולי כבר הבנתי אז שמשהו יחסר לי כל חיי כי לא הכרתי אותך. אגב, זה לא רק אני-  כך כל החברים שלי בני הדור השני לשואה. האמת שאבא, בנך, לא סיפר לי יותר מידי דברים עליך. למעשה התחלתי לשמוע אודותיך רק כשבנותיי התחילו לכתוב עבודות שורשים. רק כעת עלה בדעתי לכתוב לך, סבא, על איך זה כאן בלעדיכם.

קודם כל אני רוצה לומר לך שניצחנו . אנחנו ואתם. ניצחנו למרות שחשבתם שרק תורה ומצוות יצילו אתכם, את העם היהודי, אבל לאלוהים היו תוכניות אחרות. ניצחנו בגלל ששמרתם תורה ומצוות כי זה היה הדבק המלכד של העם העתיק הזה. ניצחתם למרות שלא חשבתם להקים צבא או אמצעי אחר להבטחתכם. ניצחתם אבל איזה ניצחון מר, שעלה לנו בחיי יותר משליש מבני עמנו.

אנחנו למדנו לקח: אנחנו הקמנו צבא. אז עם הצבא הזה אנחנו מנצחים וניצחנו את כל המלחמות אבל סבא מצד שני גם זה ניצחון קצת מר אם 67 שנים אחרי המלחמה הגדולה ו-64 שנים אחרי מלחמת העצמאות אנחנו עדיין נלחמים וצריכים צבא חזק, חייבים.

ניצחנו סבא, כי למדנו את המורשת שלכם שהעיקר זה חינוך ולימוד וזה החוט המקשר. וזה למרות שחלק גדול מהדור של אבא לא הצליח ללמוד בכלל, כי הוא ביחד עם עוד מאות אלפי בני גילו היה עסוק בלברוח מהחיה הנאצית המטורפת,  זו שכילתה אותך ואת סבתא ואת כל הבנים והבנות האחרים שלך. אז אנחנו משקיעים המון בחינוך בראשון ובכלל בישראל ובכל העם היהודי וזה מצליח לנו : 22%  אחוז מזוכי פרס נובל הם יהודים למרות שחלקנו באוכלוסיה הוא רק 0.2 אחוז. וזה סבא אחרי שניכו לנו שליש, ממש העלימו. אתה מבין: שליש מבני עמנו נרצח ככה סתם, להנאתו של חולה נפש ועמו מוכה הסנוורים. ניצחנו כי הקמנו כאן מדינה נהדרת. האם  היה צריך לשלם את המחיר הנורא הזה של שישה מיליונים כדי לקבל את הכרת האומות בזכות שלנו? האם במותכם ציוויתם לנו חיים? כל מי שעוקב אחרי היסטוריה של אומות עומד נדהם מול הפלא הזה הקרוי מדינת ישראל.

הדור שלי, שרובו נולד כאן בארץ, עושה את מה שנדרש ממנו כדי להזכיר ולזכור, כדי שלעולם לא נשכח ולעולם לא נסלח. היום הזה, מדי שנה הינו יום של כאב והלם. השואה הינה  אירוע בלתי נתפס, סבא וכפי שקשה היה להבינו בחייכם ובמותכם כך קשה להבינו גם ממרחק השנים. העקידה מלווה את עמנו משחר קיומו. "אל תשלח ידך אל הנער" מזהיר אלוהים את אברהם. הצורר  שלח ידו אל נערינו, טפנו,  הורינו סבינו בלא רחם - שישה מיליון עקודים אתם, סבא, ו"קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה" – צועקים אל פני כל אומות העולם. אנחנו נשבעים כי נמשיך לצעוק בשמכם לעולם".

מלבד צור, נשאו דברים רב העיר,  י.ד. וואלפא, יו"ר ההסתדרות במרחב ראשון לציון, זורי מזרחי, ויו"ר פרלמנט הנוער, נועה עזר. את המסכת שליוותה את הטקס ערכו תלמידי קריית החינוך השש שנתי על שם בר-לב בהנהלת אורית לבון ובהדרכת סיגל גרינפלד ואת הטקס הנחה משה קולקר.

 למחרת העצרת, ביום השואה, קיים אגף הנוער והצעירים  ברחבת בית העירייה את הטקס "לכל איש יש שם", בו הוקראו שמות קורבנות השואה. הטקס התקיים במעמד ראש העיר דב צור וחברי מועצת העיר.

כתבה: יפעת חמו, סגנית דוברת עיריית ראשון לציון

22 באפריל 2012