כותרת

תקציר

תיאור

הידעת ימין

תמונה עליונה

הידעת שמאל

עם הילדים

איך מגיעים

תמונה ימין

תמונה שמאל

תאריך עדכון

תמונה קטנה לדף הבית

כותרת עבור דף הבית

קבצים מצורפים
נוצר בתאריך על-ידי
שונה לאחרונה ב- על-ידי
טיול ראשוני עם דובי זכאי
תמונה בבית העלמין
זיכרון ראשוני:
ב-18.10.1882 תרם הברון רוטשילד 25,000 פרנק להמשך חפירת הבאר למציאת מים, ולתמיכה בשבע המשפחות העניות במושבה הצעירה.
ציור אדם עם כובע גדול וספר

מכאן התחיל הכל

על גבעה הצופה אל העיר ראשון לציון, בין מצבות עתיקות וברושים סחופי-רוחות, ניצבת אנדרטה לעץ שקמה ענֵף שניטע כאן לפני שנים
בטרם זריחה, אתם מוזמנים לבית-הקברות הישן בראשון לציון. נכון, זהו לא המקום המלבב לפתוח בו את היום, אך במקום הזה, בנקודה אחת מיוחדת כאן, התחיל הכול.

בט"ו באב, תרמ"ב (1882), לקראת ערב, הגיעה לכאן חבורה של צעירים נמרצים שעשו את דרכם מיפו לגבעה, שעץ שקמה ענֵף ובודד קישט אותה. העץ היה ציון-דרך להולכים מיפו לרמלה. הצעירים הנרגשים סקרו את החולות סביב, הביטו באהבה אל האדמה שעליה יקימו את המושבה. לעת לילה, התכנסו לשינה תחת ענפי השקמה, השמיים שנפרשו מעליהם היו זרועים בכוכבים. עם אור ראשון של השמש העולה במזרח, נגלה לעיניהם מראה המקום שבו יקימו את מושבתם. כאן נרשמה תחילת דרכם של מייסדי ראשון לציון.

לימים, הפכה הגבעה הצופה על המושבה לבית-הקברות, עץ השקמה העתיק שההיסטוריה נגעה בו - קמל. פרנסי העיר זכרו לעץ את תפקידו ההיסטורי, ובאותו מקום בו ניצבה השקמה הגדועה, הוטבע במתכת שרטוט גזע השקמה. לצד ההטבעה במרצפות האבן, הוכן קיר שיש אדמוני שעליו נחרטה השקמה במלוא הדרה. שלט נקבע במקום: "בט"ו באב, תרמ"ב – 1882, חנו אבות ראשון לציון את לילם הראשון על גבעה זו תחת עץ שקמה ענף..."

כיום, המשכימים לקראת השקיעה שימהרו אל חלקו העליון של בית-הקברות יזכו למראות מיוחדים של השמש העולה במזרח, נקודת תצפית מרהיבה ועשירה בצבעוניות אל מקום זריחת השמש. פעם, המבט מזרחה היה נקי ממבנים, שדות ירוקים השתרעו. כיום, השמש העולה נושקת באודם רך לבניינים החדשים שצמחו בשכונת צוריאל. אחרי ההקדמה הצבעונית, מטפס לאט כדור אש אדום, מניס את ערפילי הבוקר, מעניק נגיעות של אדום לחלק התחתון של העננים. מצבות האבן הדוממות מסביב טובלות בצבעי זהב רכים. לשעה קלה מתרכך העצב שנח על בית-העלמין. המקום.

בבית-הקברות מצאו את מנוחת העולמים מייסדי ראשון לציון. וכך, מי שמטייל בין שבילי הבטון, מגלה שהשמות החצובים במצבות מופיעים גם כשמות הרחובות המרכזיים בעיר. ממול לאנדרטה לזכר עץ השקמה וקבוצת הראשונים, רחבה גדולה, שעליה מונחת מצבת שיש אדמדמה, מוקפת בגדר ברזל נמוכה. זו מצבה לזכרו של בן משפחת רוטשילד מאנגליה, שהיה קצין בכיר בצבא הבריטי ונפל בקרב על גבעה בדרום הארץ. כמה מילים חצובות בגוש השיש:

"...ר' אפרים, בן הגביר שלמה די רוטשילד, שחירף נפשו למות על מרומי שדה הקרב בארץ ישראל..."

משפחת רוטשילד בחרה לקבור אותו במקום זה.

וכך, רבע לפני הזריחה, זה הזמן, מטפסים לקצה הגבעה על יד האנדרטה לזכר השקמה והצעירים, שם ממתין לכם ספסל אבן. שבו עליו עם הפנים מזרחה ותוכלו לקבל בדרך קצת אחרת את הבוקר החדש. מנקודה זו, אשר בה ראו בוני העיר רצועות של חולות, צמחה מסביב עיר גדולה, עם בניינים רבים והמון תושבים. אני משער שלעתים, כשאין קהל סביבם,  בוני ראשון לציון מציצים בגאווה על העיר ועל בניה הרבים.

ציור אדם מחזיק לב אדום ונוצץ
זיכרון ראשוני:
ב-23.2.1883 צעק הביל"ויי חיים חיסין ממעמקי הבאר : 'מצאנו מים'. צבי לבונטין, זקן המייסדים נידב 40 פרנק עבר כוס המים הראשונה.
* עם הילדים
עם הילדים: בית קברות היסטורי מקום ראוי לספר בו את תחילתה של המושבה. כך למשל הפך בית הקברות הוותיק בתל אביב, ברחוב טרומפלדור לאתר טיולים סואן, תלמידי בתי ספר ומטיילים רבים מהלכים בין המצבות של גדולי האומה, ולומדים על ההיסטוריה של תל אביב וארץ ישראל בעזרת השמות על המצבות וההדרכה. בית הקברות בראשון לציון מפגיש עם היסטוריה בת 130 שנה. אולי הצעירים שיסיירו במקום יעמיקו שורשים בעיר דרך סיפורי העבר. כדאי להצטייד בחוברת 'מדריך רחובות ראשון לציון' כדי ללמוד על האישים הקבורים בגבעה ששמם הונצח ברחובות העיר.
איך מגיעים:
בית הקברות נמצא במזרח העיר, רח' על כנפי נשרים בקצה המזרחי של רח' יהודה הלוי. הכניסה לגבעה בחלק העליון של בית הקברות דרך החלקה הצבאית. פונים ימינה במעלה מדרגות עתיקות עד ראש הגבעה.
דף הבית