כותרת

תקציר

תיאור

הידעת ימין

תמונה עליונה

הידעת שמאל

עם הילדים

איך מגיעים

תמונה ימין

תמונה שמאל

תאריך עדכון

תמונה קטנה לדף הבית

כותרת עבור דף הבית

קבצים מצורפים
נוצר בתאריך על-ידי
שונה לאחרונה ב- על-ידי
טיול ראשוני עם דובי זכאי
רחוב אחד העם
זיכרון ראשוני:
סמל העיר נוצר בשנת 1942. בסמל מופיע התפתחותה ורבגוניותה של העיר. הבאר הראשונה, הכתובת "מצאנו מים", גפן ואשכול ענבים, עץ הדר, ברקע בנייני תעשייה
ציור של אדם עומד על פקק ונושא דגל

כחול ולבן - הדגל שלי

 

לכאורה, זהו רחוב קטן במרכז העיר, רחוב צנוע הנחבא אל הצללים, נוגע  בהיסטוריה של העם החוזר לציון. זהו רחוב אחד העם

 

רחוב אחד העם אינו ארוך. תחילתו בצפון, בבית הכנסת הגדול שבכיכר המייסדים וסופו בבית "יד לבנים", מה שנקרא פעם "בית הפקידות של נציגי הברון רוטשילד". מחצית הקילומטר מקצה אל קצה. בדרום, בית "יד לבנים" המשופץ שבמרכזו שלושה בתי אבן שנבנו במושבה הקטנה. לקראת חנוכת אחד מהם, הבית הראשון, כתב יחיאל מיכל פינס את השיר "...חושו אחים חושו! נרימה פעמינו!/ חושו, אחים חושו,/ לארץ אבותינו! ...לא לנו המנוחה, /לא לנו המרגוע/ בארץ הקרוחה/ ושלטון האזרוע..."

בתרמ"ה, החלו לבנות את בית הכנסת בנקודה הגבוהה במושבה. שנים-עשר חלונות, כמניין שבטי ישראל. בביקור הראשון של הברון רוטשילד (1887), תרם הוא את הכסף כדי לסיים את הבנייה. שנתיים מאוחר יותר, בחדר התחתון של בית הכנסת, ייסדה הגננת, אסתר שפירא את גן הילדים העברי הראשון בעולם, שבו דיברו רק עברית. באותה שנה ביקר ד"ר בנימין זאב הרצל במושבה ולגם כוס יין כשר מהיקב. האיכרים בני המקום התרגשו מהמעמד.

עד אז הדגל עדין לא הוכן ולא הונף. המושבה הייתה בת שלוש, ילדי "החדר" ביקשו לחוג את האירוע בתהלוכה ברחוב הראשי של המושבה. ישראל בלקינד, מראשוני המתיישבים מספר: "...אני ופאני אברמוביץ היינו טרודים בעשיית הדגל... זו הייתה דמות הדגל שעשינו: יריעת אריג לבנה, שתיים רצועות תכלת משני קצותיה, דוגמת הטלית שלנו, ומגן דוד של תכלת באמצע, מקוצר זמן לא יכולנו להוסיף שום מילים באמצע..."

הילדים הצוהלים ביקשו שבראש התהלוכה תצעד דמות משמעותית. ברוב קולות נבחר יהושע אוסוביצקי, מי היה פקיד הברון באותם הימים, וכשהוא רכוב על אתון הרים בראשון לציון, לראשונה, את הדגל הראשון, כחול ולבן, בגאווה.

בשנת תרמ"ו (1886) הקימו תושבי ראשון לציון את בית-הספר העברי הראשון בעולם, גם הוא ברחוב אחד העם. למדו בו בעברית ודור המייסדים היה עסוק בסוגיה קשה: האם ילמדו בנים ובנות יחד באותה כיתה? רק בשנת 1901 החליט המנהל ישראל בלקינד, שבנים ובנות ילמדו יחד באותה הכיתה. חזונו של אליעזר בן יהודה, מחדש השפה, התגשם, בית-ספר ראשון בעולם בעברית, ובראשון לציון.

אחד המורים הראשונים היה דב חביב לובמן, ממנהיגי המושבה בראשון לציון, איש חינוך וסופר עברי. בית-הספר המשופץ פועל גם כיום ונקרא ע"ש דב חביב. אחת הכיתות הפכה למוזיאון ומנציחה את הכיתה הראשונה. המבנה נמצא ברח' אחד העם, מול מוזיאון ראשון לציון.

כאמור, הרחוב קצר אך ההיסטוריה לאורכו ספוגה וארוכה. נדרש עוד מסלול טיול להלך ברחוב. באחד הטיולים הקרובים נחזור אל המשך המסלול. בינתיים, בכל פעם שיתנופף מולכם דגל ישראל, שני הפסים ומגן הדוד, תזכרו שהפעם הראשונה שהדגל שלנו התנופף  היה זה כאן, בראשון לציון.

מרתף ביתו של הייסמן הושכר לנפתלי הרץ אימבר. המרתף הטחוב היה מקור השראה לכתיבת שני בתים לשיר תקוותינו שלימים הפך ל"התקווה", ההמנון הלאומי. הבית הישן נהרס, נבנה בית חדש ועל מעקה המרפסות הכין חרש ברזל את תווי המנון "התקווה". מוזיאון ראשון לציון ממוקם בקצה הצפוני, בכיכר המייסדים פינת אחד העם, כאן היו "בית הרפואות", קליניקה והפוסטה, (הדואר). גם דירת הרוקח שכנה כאן, בקומה השנייה. את "בית הרפואות" ייסד הברון רוטשילד וניהל אותו האדון צבי פוסיצ'לסקי.

ציור של אדם שעל גבו תרמיל והוא מחלל
זיכרון ראשוני:
בשנת 1950 הוכרזה ראשון לציון כעיר. בתחילה משרדי הממשלה החשובים היו בעיר השכנה רחובות, לאט לאט העיר נבנתה, הפכה להיות עיר מרכזית וחשובה. משנת 1995 ראשון לציון העיר הרביעית בגודלה בארץ.
* עם הילדים
רגע לפני שאתם יוצאים לטיול רגלי בעיר אפשר להכין בבית, עם הילדים, את דגל ישראל, ההכנה פשוטה וקלה. גיליון נייר לבן, חותכים פסים בנייר כחול ומדביקים בין שני הקווים את מגן הדוד. מכאן הדמיון יכול להמריא. בעזרת נייר דק כחול אפשר ליצור פרחים קטנים, של נייר מקופל, ומהם להדביק את מגן הדוד במרכז הדגל. אפשר לחתוך בגיליון הלבן את צורת מגן הדוד ולהדביק מתחת לנייר הלבן, (החתוך), גיליון נייר כחול. אם תקנו כפתורים כחולים בעזרתם אפשר להכין מגן דוד כחול. לצייר קווי קונטור דקים ולנקד בהמון נקודות את מגן הדוד. ילדים יותר גדולים יכולים להכין דגל בתפירה פשוטה. כל דרך יפה ונכונה, האפשרויות אינן מוגבלות. דרך העבודה יכירו הילדים את דמות הדגל שלנו.
איך מגיעים:
 כדאי להתחיל את ההליכה לאורך הרחוב, בקצה הדרומי, ליד בית "יד לבנים" וללכת צפונה.
דף הבית