המנון המושבה

ראשון-לציון
נכתב ע"י אריה ליפא שליט

 

מארץ הצפון, ממקום גלותנו,
נמלטנו,מזרחה, מזרחה,
מחיק אם חורגת, אל ציון אמנו
אל ציון עזובה נשכחה.
שמה מדבר שמם, מחסה לשועלים,
בחרנו לנחלה לנו,
ובדם לבנו עזובים אומללים
עליו מושב ידינו כננו.

האח, ראשון לציון, עיר כוננו ידינו,
למענך סבלנו שפכנו דמנו,
ועמך יחד נחיה, בעונג ודרור
לנצח לנצח, עד שנות דור ודור.

עין הקורא נקראת הארץ לפנינו
עת נטשה והכתה בשאיה,
שם להכות אויביו שמשון גיבורנו
לא מצא בלתי אם לחי חמור טריה,
ועתה בראשון–לציון על ראש גבעותיה
כרמי חמד יזהירו כפנינים,
שם גפן פוריה תבשל אשכולותיה
ופגים יחנטו התאנים.

האח, ראשון-לציון עיר כננו ידינו,
למענך סבלנו שפכנו דמנו,
ועמך יחד נחיה, בענג ודרור
לנצח לנצח, עד שנות דור ודור.

ראשון-לציון זה שמה וזה שמנו
יקום אף ישאר לנצח,
בברזל הוא חרות על לוח ליבנו
ובדם הוא נחתם על המצח,
עוד ירעדו גויים ויחתו שונאינו
את שם ראשון-לציון כתוב על דגלנו
הפונה פניו לירושלים.

האח ראשון-לציון, עיר כוננו ידינו,
למענך סבלנו שפכנו דמנו,
ועמך יחד נחיה, בענג ודרור
לנצח לנצח, עד שנות דור ודור.

השיר נכתב על ידי אריה ליפא שליט, בנם בכורם של המייסדים שרה ואליעזר אלחנן שליט. בהיותו בן 16 כתב את השיר ראשון לציון שהפך להמנון המושבה. שימש כאגרונום ביק"א (חברה להתיישבות יהודית), נפטר בפריס.