סקירה דמוגרפית

תמורות דמוגרפיות

ראשון לציון היא העיר הרביעית בגודלה אחרי שלוש הערים הגדולות: ירושלים, תל אביב וחיפה. בסוף 2014 מנתה אוכלוסיית ראשון לציון 240,627  נפש,  גידול של 1.3%  לעומת שנת 2013.
העיר גדלה בקצב מואץ, מ-150 תושבים בשנת 1882 , שנת יסודה, ל- 18,000 תושבים בשנת  1950 , השנה בה קבלה מעמד של עיר,  ל- 102,182 תושבים במפקד  1983 ול-240,627  בשנת 2014. הגידול המרשים ביותר של אוכלוסיית העיר התרחש בשנות התשעים, בתקופה זו נוספו לעיר 62,701 תושבים. בעשור הראשון של שנות ה-2000 התמתן הגידול במספר התושבים והוא עמד על  14% לכל התקופה זו.
ניתוח מקורות גידול האוכלוסייה בעיר בין השנים 2000 עד 2013  מלמד שהריבוי הטבעי גדל ב- 31% מ-1,924 ל- 2,520.
  הלידות גדלו ב-28.3% והפטירות ב-24%.  הריבוי הטבעי ל- 1,000 נפש בעיר עלה  מ- 9.5 ל- 10.6. מאזן ההגירה בין ישובים ירד מ- 801 ל- 670- תושבים. גם השיעור ל- 1,000 תושבים ירד מ- 4.0 בשנת 2000 ל- 2.8- בשנת 2013.  מספר העולים שנקלטו בעיר ירד מ-2,400 ל-500.
משנת 2008 נסמך  הגידול בעיקר על הריבוי הטבעי.
עם זאת ראשון היא עדיין העיר עם שיעור הצפיפות הנמוך ביותר במטרופולין תל אביב (4,048 לקמ"ר).

תנועה טבעית
 
שיעור הלידות ל- 1,000 תושבים  עלה במעט מ- 14.8 ל - 16.2 ושיעור הפטירות עלה במעט מ- 5.3 ל- 5.6. שיעור תמותת התינוקות בעיר הוא מן הנמוכים בארץ (1.7), הן בהשוואה לממוצע הארצי היהודי (3.1) והן בהשוואה לערים הגדולות האחרות.

התפלגות לפי גיל ומין
מתחילת שנות ה-2000 אנו עדים לשינויים בהרכב הגילאים של האוכלוסייה בעיר. שיעור הילדים ובני הנוער באוכלוסיית העיר ירד ב- 15.6% ואילו שיעור בני  +65 עלה ב- 50.0%. הגיל החציוני ב-2014 הינו 36.2 שנים.
בהשוואה ל- 14 הערים הגדולות, בראשון לציון  שיעור הילדים ובני הנוער הוא מהנמוכים יותר (27.1% )  גם שיעור בני 65 ויותר ( 13.8% ) הינו מהנמוכים יותר. חלוקה לפי מין מלמדת שמספר הזכרים בגילאים הצעירים גבוה ממספר הנקבות, אולם בגילאים המבוגרים המצב מתהפך ומספר הנקבות גדול ממספר הזכרים.

ארץ לידה
כשני שלישים (68.1%) מתושבי העיר  נולדו בארץ, 9.4% באסיה-אפריקה ו- 22.5% באירופה-אמריקה. 30.6% מהתושבים הם ממוצא אסיה-אפריקה, 32.0%  הם ממוצא אירופה-אמריקה ו- 37.4% הם או אביהם נולדו בארץ.

נישואין וגירושין
47% מתושבי העיר נשואים ו- 23.8% מהתושבים הם הורים לילדים עד גיל 18 שנים. 3.4% מתושבי העיר הם הורים לא נשואים לילדים מתחת לגיל 18 שנים. משנת 2000 ועד שנת 2013 חל גידול של 48.4% במספר החתנים וגידול של 39.8% במספר הכלות. בשיעורים ל- 1,000 תושבים חלה ירידה בשיעור החתנים, מ-18.7 ל- 15.8 ובשיעור הכלות מ-19.4 ל-15.2. 
מספר הגברים המתגרשים גדל ב- 54.8% משנת 2000 ל- 2013, ומספר הנשים המתגרשות גדל ב- 30.5%. שיעור המתגרשים ל- 1,000 תושבים לגברים הינו (5.6)  ולנשים (5.7). בסה"כ בין שנת 2000 לשנת - 2013  ירד  שיעור המתגרשים הן אצל הבעלים ( מ-6.4 ל- 5.6)
והן אצל הנשים המתגרשות (מ- 7.8 ל- 5.7).

אוכלוסייה לפי אזורים
38% מתושבי  העיר מתגוררים ברובע מזרח, 23% ברובע מרכז ו- 39% ברובע מערב.
משנת
 2000 ועד 2014 גדלה האוכלוסייה ב- 16.9% ברובע מזרח, ב- 40.2% ברובע מערב וב- 5.7% ברובע מרכז. בתקופה זו עלה שיעור התושבים ברובע מערב מתוך כלל אוכלוסיית העיר מ- 33.4% ל- 39.1%.
השכונות החדשות מאופיינות בשיעור גבוה יחסית  של ילדים ובשיעור נמוך של קשישים. השכונות במרכז העיר ורמת אליהו מאופיינות בשיעור גבוה יחסית של קשישים ובריכוז גבוה יחסית של עולים חדשים. 
 

תנועת תושבים בתוך היישוב
בשנת 2014 החליפו 13,430 תושבים את דירתם וכתובתם בתוך היישוב, כלומר, תושב אחד מכל 17 החליף דירה/כתובת בתוך היישוב. שעורי תנועת התושבים בתוך היישוב  נעים בין - 38 ל- 75 לכל 1,000 תושבים בהתאם לתת הרובע. שיעורי התושבים המחליפים דירה בתת הרבעים הסמוכים למרכז העיר הם הגבוהים יותר ואילו במערב הם הנמוכים ביותר. 
מניתוח הנתונים אנו למדים כי רוב התושבים העוברים דירה בתוך העיר בוחרים להמשיך לגור באותו אזור. להלן הפירוט של אחוז עוברי הדירה הנותרים להתגורר באותו אזור ע"פ רובע:  רובע מזרח - 78%, רובע מרכז- 62%  ורובע מערב  76%.
לסיכום, בשנת 2014 היה מאזן הגירה פנימי (בתוך הישוב)  שלילי ברוב תת הרבעים בעיר, יותר תושבים עזבו את תת הרבעים. מאזן הגירה  
פנימי חיובי נמצא במקומות בהם היתה בניה חדשה, שכונות מרום ראשון, כלניות, ראשונים, נחלת יהודה, נווה ים, קריית ראשון, נווה דקלים ושער הים.

תנועת תושבים הנכנסים לעיר והעוזבים את העיר – הגירה בין היישובים
בשנת 2014  יותר תושבים עזבו את העיר משנכנסו אליה (7,600לעומת 7,450). זו שנה שביעית  שמאזן ההגירה בין ראשון לציון לישובים אחרים הינו שלילי. 46%  מהתושבים החדשים שנכנסו לעיר נכנסו מיישובים סמוכים שבמחוז תל אביב, 26.0% נכנסו מיישובים במחוז המרכז, מרביתם 18% מנפת רמלה ונפת רחובות. 48% מהתושבים שעזבו את העיר, עזבו ליישובים סמוכים במחוז מרכז, בעיקר בנפת רחובות 
(26%), נפת רמלה (12%), נפת פתח תקווה (8%) וכן למחוז תל אביב (30%) ולמחוז דרום (10%). נמשכת מגמת הדחיקה בין ראשון לציון ליישובים הסמוכים לה. מאזן ההגירה בין ראשון לציון לשכנותיה מצפון מערב, בת-ים וחולון הוא חיובי ואילו בין ראשון לציון לשכנותיה מדרום, נס ציונה ורחובות הוא שלילי.
ניתוח דפוסי ההגירה בין יישובים לפי רבעים מלמד שברובע מזרח ובחלקים של רבעים מרכז ומערב וחלק מהרבעים שבמערב יותר תושבים עוזבים ליישובים אחרים  מאשר נכנסים  מיישובים אחרים. מאזן הגירה חיובי בין יישובים נמצא בשכונות הבאות: נעורים, מרום ראשון, שיכוני המזרח, נחלת יהודה, אברמוביץ, בנות חייל, נווה ים, נווה דקלים, נווה חוף ושער הים.

עולים חדשים
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2013  נקלטו בעיר  600 עולים חדשים בהשתקעות ראשונה בארץ, מרביתם מחבר העמים לשעבר. בסוף השנה היו בעיר 44,360 עולים חדשים, המהווים 18.4%  מתושבי העיר.  אוכלוסיית העולים החדשים מבוגרת יותר מהאוכלוסייה הותיקה, היא מאופיינת בפחות ילדים ויותר קשישים. העולים החדשים מתגוררים באזורים הסמוכים למרכז העיר ופחות בשיכוני המזרח ובמערב העיר החדש.
יותר עולים נכנסים לעיר מאשר עוזבים אותה. היחס בין הנכנסים לעיר והיוצאים מהעיר אצל עולים חדשים הוא 1.4 בעוד שהיחס העירוני הכולל הוא 0.98 . מאזן ההגירה החיובי של עולים חדשים הוא עם מחוזות תל אביב, חיפה, ירושלים  והדרום.  

לסיכום
ראשון לציון היא העיר הרביעית בארץ  מבחינת  מספר תושבים . קצב הגידול בשנים האחרונות הינו כ-1.3% וברובו מריבוי טבעי. העיר עדיין מאופיינת באוכלוסייה צעירה יחסית, עם זאת אנו עדים לתהליך של התבגרות האוכלוסייה. ההגירה בין יישובים הינה שלילית; יותר תושבים עוזבים את העיר מאשר נכנסים אליה.  שיעור העולים החדשים גבוה , גם ההגירה הפנימית של עולים לעיר מיישובים אחרים היא  חיובית. הרובע  הגדול מבחינת מספר תושבים הינו רובע מערב שהתפתח מאוד בעשור האחרון .