סקירה דמוגרפית

תמורות דמוגרפיות

ראשון לציון היא העיר הרביעית בגודלה אחרי שלוש הערים הגדולות: ירושלים, תל אביב וחיפה. בסוף 2016 מנתה אוכלוסיית ראשון לציון 247,323  נפש,  גידול של 1.4% לעומת שנת 2015.
העיר גדלה בקצב מואץ, מ-150 תושבים בשנת 1882 שנת יסודה, ל- 18,000 תושבים בשנת  1950, השנה בה קבלה מעמד של עיר,  ל- 102,182 תושבים במפקד  1983 ול-247,323  בשנת 2016. הגידול המרשים ביותר של אוכלוסיית העיר התרחש בשנות התשעים, בתקופה זו נוספו לעיר 62,701 תושבים. בעשור הראשון של שנות ה-2000 התמתן הגידול במספר התושבים והוא עמד על  14% לכל התקופה זו.
ניתוח מקורות גידול האוכלוסייה בעיר בין השנים 2000 עד 2016  מלמד שהריבוי הטבעי גדל ב- 27% מ-1,924 ל- 2,440.
  הלידות גדלו ב-31% והפטירות ב-38%. הריבוי הטבעי ל- 1,000 נפש בעיר עלה מ- 9.5 ל- 9.9. מאזן ההגירה בין ישובים ירד מ- 801 ל- 376- תושבים. גם השיעור ל- 1,000 תושבים ירד מ- 4.0 בשנת 2000 ל-1.5- בשנת 2016.  מספר העולים שנקלטו  ישירות בעיר ירד מ-2,400 ל-857.
משנת 2008 נסמך  הגידול בעיקר על הריבוי הטבעי.
עם זאת ראשון היא עדיין העיר עם שיעור הצפיפות הנמוך ביותר במטרופולין תל אביב (4,216 לקמ"ר).

תנועה טבעית
 
שיעור הלידות ל- 1,000 תושבים  עלה במעט מ- 14.8 ל -15.8 ושיעור הפטירות עלה מ- 5.3 ל- 6.0. שיעור תמותת התינוקות בעיר הוא מן הנמוכים בארץ (1.8), הן בהשוואה לממוצע הארצי היהודי (3.1) והן בהשוואה לערים הגדולות האחרות.

התפלגות לפי גיל ומין
מתחילת שנות ה-2000 אנו עדים לשינויים בהרכב הגילאים של האוכלוסייה בעיר. שיעור הילדים ובני הנוער באוכלוסיית העיר ירד ב- 15.2% ואילו שיעור בני  +65 עלה ב- 68.5%. הגיל החציוני ב-2016 הינו 36.7 שנים.
בהשוואה ל- 14 הערים הגדולות, בראשון לציון  שיעור הילדים ובני הנוער הוא מהנמוכים יותר (27.1% ) ואילו  שיעור בני 65 ויותר ( 15.5% ) הינו מהגבוהים יותר. חלוקה לפי מין מלמדת שמספר הזכרים בגילאים הצעירים גבוה ממספר הנקבות, אולם בגילאים המבוגרים המצב מתהפך ומספר הנקבות גדול ממספר הזכרים.

ארץ לידה
68.2% מתושבי העיר נולדו בארץ, 9.0% באסיה-אפריקה ו- 22.4% באירופה-אמריקה. 27.7% מהתושבים הם ממוצא אסיה-אפריקה, 36.3%  הם ממוצא אירופה-אמריקה ו- 36.0% הם או אביהם נולדו בארץ.

נישואין וגירושין
44% מתושבי העיר נשואים ו- 22% מהתושבים הם הורים לילדים עד גיל 18 שנים. .3.1% מתושבי העיר הם הורים לא נשואים לילדים מתחת לגיל 18 שנים. משנת 2000 ועד שנת 2015 חל גידול של 42.7% במספר החתנים וגידול של 36.1% במספר הכלות. בשיעורים ל- 1,000 תושבים חלה ירידה בשיעור החתנים, מ-18.7 ל- 14.8 ובשיעור הכלות מ-19.4 ל-14.4. 
מספר הגברים המתגרשים גדל ב- 47.3% משנת 2000 ל- 2015, ומספר הנשים המתגרשות גדל ב- 15.9%. שיעור המתגרשים ל- 1,000 תושבים לגברים הינו 5.2 ולנשים 4.9. בסה"כ בין שנת 2000 לשנת - 2015  ירד  שיעור המתגרשים הן אצל הבעלים ( מ-6.4 ל-5.2)
והן אצל הנשים (מ- 7.8 ל-4.9).

אוכלוסייה לפי אזורים
37% מתושבי  העיר מתגוררים  באזור מזרח העיר, 24% באזור תיכון ו- 39% באזור במערב.
משנת
 2000 ועד 2016 גדלה האוכלוסייה ב- 20.0% באזור מזרח, ב- 9.3% באזור תיכון  וב- 45.9% באזור מערב. בתקופה זו עלה שיעור התושבים באזור מערב מתוך כלל אוכלוסיית העיר מ- 33.4% ל- 39.0%.
השכונות החדשות מאופיינות בשיעור גבוה יחסית  של ילדים ובשיעור נמוך של קשישים. השכונות במרכז העיר ורמת אליהו מאופיינות בשיעור גבוה יחסית של קשישים ובריכוז גבוה יחסית של עולים חדשים. 
 

תנועת תושבים בתוך היישוב
בשנת 2016 החליפו 12,824 תושבים את דירתם וכתובתם בתוך היישוב, כלומר, תושב אחד מכל 19 החליף דירה/כתובת בתוך היישוב. שעורי תנועת התושבים בתוך היישוב  נעים בין - 34 ל- 73 לכל 1,000 תושבים בהתאם לתת הרובע. שיעורי התושבים המחליפים דירה בתת הרבעים הסמוכים ללב העיר הם הגבוהים יותר ואילו במערב הם הנמוכים ביותר. 
מניתוח הנתונים אנו למדים כי רוב התושבים העוברים דירה בתוך העיר בוחרים להמשיך לגור באותו אזור. להלן הפירוט של אחוז עוברי הדירה הנותרים להתגורר באותו אזור ע"פ אזור:  אזור מזרח - 76%, אזור תיכון- 62%  ואזור מערב  79%.
לסיכום, בשנת 2016 היה מאזן הגירה פנימי (בתוך הישוב)  שלילי ברוב תת הרבעים בעיר. מאזן הגירה פנימי חיובי נמצא במקומות בהם היתה בניה חדשה, שכונות מרום ראשון, רביבים, כלניות,  נחלת יהודה, וקריית הלאום,

תנועת תושבים הנכנסים לעיר והעוזבים את העיר – הגירה בין היישובים
בשנת 2016  יותר תושבים עזבו את העיר משנכנסו אליה (7,561 לעומת 7,185). מאזן הגירה שלילי  בין ראשון לציון לישובים אחרים נמשך משנת 2008, למעט שנת  2015.  44%  מהתושבים החדשים שנכנסו לעיר נכנסו מיישובים סמוכים שבמחוז תל אביב, 26% נכנסו מיישובים במחוז המרכז, מרביתם 18% מנפת רמלה ונפת רחובות. 48% מהתושבים שעזבו את העיר, עזבו ליישובים סמוכים במחוז מרכז, בעיקר בנפת רחובות (22%),  נפת רמלה (17%), נפת פתח תקווה (8%) וכן למחוז תל אביב (29%) ולמחוז דרום (10%). נמשכת מגמת הדחיקה בין ראשון לציון ליישובים הסמוכים לה. מאזן ההגירה בין ראשון לציון לשכנותיה מצפון מערב, בת-ים וחולון הוא חיובי ואילו בין ראשון לציון לשכנותיה מדרום ומזרח, באר יעקב, נס ציונה, רחובות  ויבנה הוא שלילי.
ניתוח דפוסי ההגירה בין יישובים לפי אזורים מלמד שבאזור מזרח יותר תושבים יוצאים ליישובים אחרים מאשר נכנסים מיישובים אחרים. באזור תיכון ובמערב יותר תושבים נכנסים מיישובים אחרים מאשר יוצאים ליישובים אחרים. מאזן הגירה חיובי בין יישובים נמצא בשכונות הבאות: כלניות, נחלת יהודה,  נווה ים, קריית הלאום,נווה דקלים, נווה חוף ושער הים.

עולים חדשים
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2016  נקלטו בעיר  857 עולים חדשים בהשתקעות ראשונה בארץ, מרביתם מחבר העמים לשעבר. בסוף השנה היו בעיר 46,359 עולים חדשים, המהווים 18.7%  מתושבי העיר.  אוכלוסיית העולים החדשים מבוגרת יותר מהאוכלוסייה הותיקה, היא מאופיינת בפחות ילדים ויותר קשישים. העולים החדשים מתגוררים באזורים הסמוכים למרכז העיר ופחות בשיכוני המזרח ובמערב העיר החדש.
יותר עולים נכנסים לעיר מאשר עוזבים אותה. היחס בין הנכנסים לעיר והיוצאים מהעיר אצל עולים חדשים הוא 1.4 בעוד שהיחס העירוני הכולל הוא 0.95 . מאזן ההגירה החיובי של עולים חדשים הוא  ממחוזות תל אביב, חיפה, ירושלים, צפון ודרום.  

לסיכום
ראשון לציון היא העיר הרביעית בארץ  מבחינת  מספר תושבים . קצב הגידול בשנים האחרונות הינו כ-1.3% וברובו מריבוי טבעי. העיר עדיין מאופיינת באוכלוסייה צעירה יחסית, עם זאת אנו עדים לתהליך של התבגרות האוכלוסייה. ההגירה בין יישובים הינה שלילית; יותר תושבים עוזבים את העיר מאשר נכנסים אליה.  שיעור העולים החדשים גבוה , גם ההגירה הפנימית של עולים לעיר מיישובים אחרים היא  חיובית. האזור הגדול מבחינת מספר תושבים הינו אזור מערב שהתפתח מאוד בשני העשורים האחרונים.