סקירה דמוגרפית

ראשון לציון היא העיר הרביעית בגודלה אחרי שלוש הערים הגדולות: ירושלים, תל אביב וחיפה. בסוף שנת 2010 מנתה אוכלוסיית ראשון לציון 231,030 נפש,  גידול של 1.2% לעומת שנת 2009.
העיר גדלה בקצב מואץ, מ-150 תושבים בשנת 1882 , שנת יסודה, ל- 18,000 תושבים בשנת  1950 , השנה בה קבלה מעמד של עיר,  ל- 102,182 תושבים במפקד  1983 ול-231,030 בשנת 2010. הגידול המרשים ביותר של אוכלוסיית העיר התרחש בשנות התשעים, בתקופה זו נוספו לעיר 62,701 תושבים. בעשור הראשון של שנות ה-2000 התמתן הגידול במספר התושבים והוא עמד על  14% לכל התקופה זו.
ניתוח מקורות גידול האוכלוסייה בעיר בין השנים 2000 עד 2010  מלמד שהריבוי הטבעי גדל ב- 25% מ-1,924 ל- 2,396.  הלידות גדלו ב-22% והפטירות ב-18%.  הריבוי הטבעי ל- 1,000 נפש בעיר עלה במעט מ- 9.5 ל- 10.4. מאזן ההגירה בין ישובים ירד מ- 4,801 ל- 765 - תושבים. גם השיעור ל- 1,000 תושבים ירד מ- 4.0 בשנת 2010 ל- 3.3- בשנת 2010.  מספר העולים שנקלטו בעיר ירד מ-2,400 ל-472 . משנת 2008 נסמך  הגידול בעיקר על הריבוי הטבעי.
עם זאת ראשון היא עדיין העיר עם שיעור הצפיפות הנמוך ביותר במטרופולין תל אביב (3,935 לקמ"ר).

בעשור הראשון של שנות 2000 חל גידול של 25% בריבוי הטבעי, השיעור ל-1,000 תושבים עלה והינו- 10.4  בשנת 2010. גם שיעור הלידות  ל- 1,000 תושבים  עלה במעט ל-15.8 ושיעור הפטירות עלה במעט ל- 5.4. שיעור תמותת התינוקות בעיר הוא מן הנמוכים בארץ (1.7), הן בהשוואה לממוצע הארצי היהודי (3.1) והן בהשוואה לערים הגדולות האחרות.

התפלגות לפי גיל ומין

מתחילת שנות ה-2000 אנו עדים לשינויים בהרכב הגילאים של האוכלוסייה בעיר. שיעור הילדים ובני הנוער באוכלוסיית העיר ירד ב- 5.2% ואילו שיעור בני  +65 עלה ב- 3.2%. הגיל החציוני ב-2010 הינו 34.7 שנים.
בהשוואה ל- 14 הערים הגדולות, ראשון לציון  מתאפיינת בהרכב אוכלוסייה צעיר יחסית. 27.8% מהתושבים הם ילדים ובני נוער ו- 11.3%  הם בני 65 ויותר. חלוקה לפי מין מלמדת שמספר הזכרים בגילאים הצעירים גבוה ממספר הנקבות, אולם בגילאים המבוגרים המצב מתהפך ומספר הנקבות גדול ממספר הזכרים.

ארץ לידה

כשלושה רבעים (76.1%) מתושבי העיר  היהודים  נולדו בארץ, 10.5% באסיה-אפריקה ו- 19.5% באירופה-אמריקה. 31.5% מהתושבים הם ממוצא אסיה-אפריקה, 33.3%  הם ממוצא אירופה-אמריקה ו- 35.2% הם או אביהם נולדו בארץ.

נישואין וגירושין

44% מתושבי העיר נשואים ו- 25% מהתושבים הם הורים לילדים עד גיל 18 שנים. 3.5% מתושבי העיר הם הורים לא נשואים לילדים מתחת לגיל 18 שנים. משנת 2000 ועד שנת 2009 חל גידול של 35.4% במספר החתנים וגידול של 25.4% במספר הכלות. בשיעורים ל- 1,000 תושבים חלה ירידה בשיעור החתנים, מ-18.7 ל- 16.0 ובשיעור הכלות מ-19.4 ל- 15.3. 
מספר הגברים המתגרשים גדל ב- 30% משנת 2000 ל- 2009, ומספר הנשים המתגרשות גדל ב- 15%. שיעור המתגרשים ל- 1,000 תושבים גבוה במעט בקרב הגברים בהשוואה לנשים (5.6 לעומת 5.4). בסה"כ בין שנת 2000 לשנת - 2009 חלה ירידה  הן בשיעור הבעלים המתגרשים (מ- 6.4 ל- 5.6) והן בשיעור הנשים המתגרשות (מ- 7.8 ל- 5.4).

אוכלוסייה לפי אזורים

38% ממתושבי  העיר מתגוררים ברובע מזרח, 23% ברובע מרכז ו- 39% ברובע מערב.
משנת 2000 ועד 2010 גדלה האוכלוסייה ב- 13.5% ברובע מזרח, ב- 35.5% ברובע מערב וב- 1.2% ברובע מרכז. בתקופה זו עלה שיעור התושבים ברובע מערב מתוך כלל אוכלוסיית העיר מ- 35.9% ל- 38.8%.
השכונות החדשות מאופיינות בשיעור גבוה של ילדים ובשיעור נמוך של קשישים. השכונות במרכז העיר ורמת אליהו מאופיינות בשיעור גבוה יחסית של קשישים ובריכוז גבוה יחסית של עולים חדשים.  

תנועת תושבים בתוך היישוב

בשנת 2010 החליפו 13,079 תושבים את דירתם וכתובתם בתוך היישוב, כלומר, תושב אחד מכל 20 החליף דירה/כתובת בתוך היישוב. שעורי תנועת התושבים בתוך היישוב  נעים בין - 42 ל- 70 לכל 1,000 תושבים בהתאם לתת הרובע. שיעורי התושבים המחליפים דירה בתת הרבעים הסמוכים למרכז העיר הם הגבוהים יותר ואילו במערב הם הנמוכים ביותר. 
מניתוח הנתונים אנו למדים כי רוב התושבים העוברים דירה בתוך העיר בוחרים להמשיך לגור באותו אזור. להלן הפירוט של אחוז עוברי הדירה  הנותרים להתגורר באותו אזור ע"פ רובע:  רובע מזרח - 74%, רובע מרכז- 58%  ורובע מערב  81%.
לסיכום, בשנת 2010 היה מאזן הגירה פנימי (בתוך היישוב) שלילי בכל אחד מתת הרבעים במרכז ובמערב, יותר תושבים עזבו את תת הרבעים לתת רבעים אחרים מאשר נכנסו אליהם. מאזן הגירה פנימי חיובי נמצא בכל אחד מתת הרבעים במזרח העיר, יותר תושבי העיר נכנסו אליהם מאשר עזבו אותם.

 תנועת תושבים הנכנסים לעיר והעוזבים את העיר – הגירה בין היישובים

בשנת 2010  יותר תושבים עזבו את העיר משנכנסו אליה (7,337 לעומת 8,113). זו שנה שלישית שמאזן ההגירה בין ראשון לציון לישובים אחרים הינו שלילי. 48%  מהתושבים החדשים שנכנסו לעיר נכנסו מיישובים סמוכים שבמחוז תל אביב, 25% נכנסו מיישובים במחוז המרכז, נפת רמלה ונפת רחובות. 47% מהתושבים שעזבו את העיר, עזבו ליישובים סמוכים במחוז מרכז, בעיקר בנפת רחובות (23%), נפת רמלה (14%), נפת פתח תקווה (7%) וכן למחוז תל אביב (33%) ולמחוז דרום (8%). נמשכת מגמת הדחיקה בין ראשון לציון ליישובים הסמוכים לה. מאזן ההגירה בין ראשון לציון לשכנותיה מצפון מערב, בת-ים וחולון הוא חיובי ואילו בין ראשון לציון לשכנותיה מדרום, נס ציונה ורחובות הוא שלילי.
ניתוח דפוסי ההגירה בין יישובים לפי רבעים מלמד שברבעים מזרח ומרכז יותר תושבים עוזבים ליישובים אחרים  מאשר נכנסים  מיישובים אחרים.  רק ברובע מערב המאזן חיובי, יותר  תושבים נכנסים מאשר עוזבים . 

   עולים חדשים

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2010 נקלטו בעיר  472 עולים חדשים בהשתקעות ראשונה בארץ, מהם 72% מחבר העמים לשעבר. בסוף השנה היו בעיר 42,214 עולים חדשים, המהווים 18.3% מתושבי העיר.  אוכלוסיית העולים החדשים מבוגרת יותר מהאוכלוסייה הותיקה, היא מאופיינת בפחות ילדים ויותר קשישים. העולים החדשים מתגוררים באזורים הסמוכים למרכז העיר ופחות בשיכוני המזרח ובמערב העיר החדש.
יותר עולים נכנסים לעיר מאשר עוזבים אותה. היחס בין הנכנסים לעיר והיוצאים מהעיר אצל עולים חדשים הוא 1.3 בעוד שהיחס העירוני הכולל הוא 0.90 . מאזן ההגירה החיובי של עולים חדשים הוא עם כל המחוזות האחרים, למעט מחוז מרכז.  

 לסיכום

ראשון לציון היא העיר הרביעית בארץ  מבחינת  מספר תושבים . קצב הגידול בשנים האחרונות הינו כ-1% וברובו מריבוי טבעי. העיר עדיין מאופיינת באוכלוסייה צעירה יחסית, עם זאת אנו עדים לתהליך של התבגרות האוכלוסייה. ההגירה בין יישובים הינה שלילית; יותר תושבים עוזבים את העיר מאשר נכנסים אליה.  הרובע  הגדול מבחינת מספר תושבים הינו רובע מערב שהתפתח מאוד בעשור האחרון .