פיינברג יוסף

 

 

פיינברג יוסףפרטים אישיים:

בת זוג:  ברטה
שנת לידה:  1856, תרט"ז
מקום הלידה:  חצי האי קרים, סבסטופול
שנת עליה:  תרמ"ב, 1882
שנת הגעה למושבה:  1882, תרמ"ב
עיסוק:  איכר, חקלאי, כורם, רפתן, רוקח

ציוני דרך:

יוסף פיינברג הגיע לארץ ישראל בשליחות אגודת חובבי ציון שבסבסטופול כדי למצוא חלקת אדמה מתאימה למתיישבים יהודים אשר רצו להקים מושבה חקלאית. בהגיעו ליפו בחודש אדר 1882 פגש בזלמן לבונטין ושניהם החליטו כי מוטב שיתאגדו כקבוצה ויחפשו יחד אדמה למתיישבים החדשים. במסעם בארץ הגיעו עד עזה והרי יהודה לבסוף רכשו את אדמת עיון קרא היא ראשון לציון. עם עליית המייסדים על אדמת ראשון, הקימו את אוהליהם הראשונים וצריפי העץ, ואת המים רכשו מהכפר הערבי הסמוך בית דג'ן. לאחר כשבועיים התברר כי לכ-7 משפחות אין אמצעי קיום מתאימים , וצריך לארגן עבורם סיוע כספי. הוחלט, כי יוסף פיינברג יצא לחפש תרומות והלוואות עבור בני המושבה הנזקקים. יוסף הסתובב באירופה לבסוף הגיע לברון רוטשילד וזה תרם כ-25,000 פרנק לטובת המושבה.

עם שובו, החל הוא ואשתו ברטה לטפל במשקם הפרטי. החלו בנטיעת כרמים ובגידול משק החלב חלבו והכינו גבינות אותן מכרו. בשנת תרמ"ו החלו להתגלע מריבות בין המתיישבים ופקיד הברון אוסוביצקי. המצב הגיע עד לעימותים ואף מכות. הברון הגיע לביקור ודרש מפיינברג לעזוב את המושבה לאחר שגילה שהנ"ל היה פעיל במרידה נגד פקידו במושבה. יוסף עזב ועבר ללוד שם היה שותף בהפעלת בית בד אשר לא הצליח . זמן קצר אחר כך ניסה להתפרנס מעבודה כעגלון ,אך גם זה לא צלח בידו. לבסוף הגיע ליפו ופתח בית מרקחת פרטית אותה הפעיל כ-10 שנים. בשנת 1902, חש לא בטוב ויצא לנוח ביריחו שם מצא את מותו, הוא נקבר בהר הזיתים בירושלים. 

מתוך: דוד יודילוביץ, ראשון לציון 1882-1941, תש"א  

 

חזור