ליבונטין זלמן דוד

 

זלמן דודפרטים אישיים:

בת זוג:  ציפורה פייגה
שנת לידה:  1856, תרט"ז
מקום הלידה:  מוהילוב וורשה
שנת עליה:  1882, תרמ"ב
שנת הגעה למושבה:  1882, תרמ"ב
עיסוק:  בנקאי, מנהל בנק אפ"ק 1883 תרמ"ד
מקום העזיבה:  רוסיה
שנת הפטירה: 1940, ת"ש
מ
קום הקבורה:  ראשון לציון

ציוני דרך:

ז.ד. ליבונטין היה "אחד הראשונים" (כהגדרתו של ד. יודילוביץ) שהחל ברוסיה כבר בשנת 1880 "להטיף בעיתונים על רעיון ישוב ארץ ישראל". ושנה אחת לאחר מכן, אחרי פרוץ הפרעות הראשונות ברוסיה, החל בצעדים מעשיים להגשמת הרעיון: ברוסיה הקים אגודות של משפחות אשר הסכימו לעלות לארץ ישראל ובארץ, בשנת התרמ"ב, 1882, הקים את "ועד חלוצי יסוד המעלה" ונבחר לעמוד בראשו ובכך היה למנהיג הנבחר הראשון ביישוב העברי בארץ. מטרת ועד חלוצי יסוד המעלה הייתה לגאול קרקעות וליישבן וז.ד.ל, רכוב על סוס וחמוש בנשק , יצא הוא עצמו לסייר ברחבי הארץ ולתור אחר אדמה מתאימה. בקיץ התרמ"ב, 1882, נקנתה אדמת עיון קרא ובט"ו באב נוסד "המושב" ראשון לציון בהנהגתו של ליבונטין.

העיקרון המנחה היה: שיתוף בעבודה ובהכנסות. כראש ועד המושבה הראשון, ליווה ז.ד.ל. את תקופת היסוד – את קבלת אישור הממשלה התורכית ובניית הבתים הראשונים במושבה; הנטיעות הראשונות; פתיחת בית האולפנה הראשון; את הבעיות הביטחוניות והיחסים עם השכנים הערבים. שנים מאוחר יותר בנה מכספו בניין לספרייה ושמה נקרא על שמו ועל שם רעייתו. משהתבטלה השותפות בין המתיישבים הראשונים, שהחלו לקבל את עזרתו של הברון רוטשילד, התפטר ז.ד.ל. מכהונת ראש ועד המושבה והקדיש את עצמו לעבודה בנחלתו: חרש וזרע וקנה בחברון זמורות גפנים ונטע את כרמו הראשון אשר במשך שנים רבות נקרא "כרם ליבונטין". בשנה השנייה, 1883, נאלץ. ז.ד.ל. לחזור לרוסיה, אל משפחתו אשר נשארה שם ואל עבודתו כבנקאי.

עד לעלייתו השנייה לארץ בשנת התרס"ג, 1903, המשיך בפעילותו הציונית: כתב לראשי : "חובבי ציון" ובו הצעה להקים בנק של התנועה בא"י; היה אחד המצטרפים הראשונים להסתדרות הציונית העולמית והשתתף בקונגרס הציוני הראשון; הוזמן ע"י הרצל להצטרף להנהלת "אוצר התיישבות היהודים" – מוסד שהוקם ע"י הרצל עפ"י דרישתו של לבונטין, במטרה לפעול גם בארץ ישראל, הוקם בנק אנגלו פלשתין קומפני, הוא בנק אפ"ק, ומנהלו ז.ד.ליבונטין. בבואו בשנית לארץ ישראל, יחד עם משפחתו, התיישב ליבונטין ביפו.

במשך 25 שנים ניהל את בנק אפ"ק, כשהוא משתדל שבנוסף להיותו בנק מסחרי יהיה גם מוסד ציוני – יישובי – חינוכי: לחנך על ידו את הציבור לתפיסת מושגים כלכליים בריאים וליצור באמצעותו יחסים ידידותיים – מסחריים ומעשיים – עם הרשות ועם השכנים הערבים. קרקעות רבות נקנו בסיוע הבנק. ז.ד.ל. היה הראשון שיזם ויסד. בתקופת מלחמת העולם הראשונה סיכן את חייו בנסיעות ללונדון ולפריז לשם השגת כספים לבנק. בדרכו חזרה לארץ, בשנת 1914, נאלץ להישאר באלכסנדריה וכמנהל בנק אפ"ק שם עשה רבות לטובת המגורשים מהארץ . הוא גם סייע להקמת הגדוד העברי הראשון שהקים ז'בוטינסקי. משחזר לארץ, בשנת התרע"ח, 1918, התמסר לשיקומו של בנק אפ"ק ומאוחר יותר – לבניין בית הכנסת הגדול בתל-אביב.

בהגיעו לגבורות (שמונים שנה), הוכתר ז.ד.ל. בתואר "אזרח כבוד" של המושבה ראשון לציון ורחוב נקרא על שמו. גם עיריית תל-אביב זיכתה אותו בתואר אזרח כבוד. מכתביו: לארץ אבותינו, לתולדות עבודת חובבי ציון ;רשימות ומאמרים בעיתונות; התכתבויות, דו"חות ותזכירים בענייני חיבת ציון וראשון לציון, בענייני בנק אפ"ק ואוצר ההתיישבות היהודית ועוד.

מתוך: אלבום המשפחות הממוחשב- ארכיון המושבה

 

חזור