חביב לובמן דב אברהם

 

פרטים אישיים:

אברהם דב חביב לובמןבת זוג:  רבקה
שנת לידה: 1864, תרכ"ד
מקום הלידה:  רוסיה, פלך מוהליבר, הריצוב
שנת העליה:  1883, תרמ"ג
שנת הגעה למושבה:  1884, תרמ"ד
עיסוק:  כורם, איש ציבור
תאריך פטירה:  1951, תשי"א
מקום קבורה:  ראשון לציון

ציוני דרך:

אברהם דב חביב לובמן (בוריס לובמן) נולד ברוסיה הלבנה, פלך מוהליבר, בכפר הריצובה – אחד מכפרי האיכרים היהודיים שנוסדו בפקודת הצאר ניקולאי בניסיון להפוך את היהודים לעובדי אדמה. אביו, יהודה ליב גדליהו הכהן ליבונטין, היה בן למשפחת ליבונטין אבל בגלל חוקי הצבא הרוסי אימץ לעצמו את שם קרובי משפחתו לובמן. דב חביב קיבל חינוך דתי אולם כבר מגיל צעיר נתפס להשכלה ומשהתבגר, עבר למוסקבה במטרה ללמוד באוניברסיטה. כאן עם התעוררות תנועת חובבי ציון בין יהודי רוסיה, התמסר לרעיון יישוב ארץ ישראל והגה, יחד עם בן דודו מרדכי לובמן את רעיון העלייה לארץ והתמסרות לעבודת האדמה.

בשנת התרמ"ה, 1884, עלה לארץ והתיישב ב"יהודיה", הסמוכה לפתח תקווה , על החלקה שניתנה לו מטעם חובבי ציון אשר בחרקוב. כאן לקח חלק בהדיפת הערבים שבאו לחרוש בכוח את האדמה במטרה לגזול אותה מידי היהודים. כעבור שנה, מתוך היענות לפנייתם של איכרי ראשון לציון ופקיד הברון אוסוביצקי, עבר לראשון לציון שהייתה אז מרכז למשכילי המתיישבים. כאן היה כורם. השתתף ב"מרד" נגד עריצותו של פקיד הברון ונכלל ברשימת המועמדים לגירוש מהמושבה – גזרה שנתבטלה מאוחר יותר בהשתדלותו של מנהל מקוה ישראל, הירש. דב חביב לובמן נשא לאישה את בת דודו, רבקה לובמן, וביתם הפך להיות מרכז תרבותי לבני המושבה ולבאים מחוצה לה. דב עבד בכרמו ובתקופה מסוימת – כשומר בכרמים. כמומחה לגידול גפנים, סייע לפיתוח ענף הגפן במושבה. השתתף במשלחת שיצאה אל הברון בפריז שהשיגה אשור למסירת היקב לרשות הכורמים.

נמנה על ראשוני המייסדים של אגודת הכורמים, כיהן בהנהלת "כרמל מזרחי" ובמועצת היקב. בהיותו מסור לאידיאלים הלאומיים, נלחם למען השפה העברית. בשנת התרס"ד, 1904, החליף את שמו מבוריס לובמן לדב חביב. באותה שנה נבחר בפעם הראשונה לראשות ועד המושבה ובשנת 1908, אחרי מהפכת "אחדות וקדמה" ועליית "הטורקים הצעירים" לשלטון, היה הראשון בארץ שהתמנה רשמית מטעם הממשלה הטורקית לראש המושבה – "ראיס אל בלדייה". בימי מלחמת העולם הראשונה,נמנה דב חביב לובמן על אלו שהשפיעו על ג'מאל פחה לתת את שטחי החולות לראשון לציון.

כנתין טורקי, נרשמו על שמו קרקעות אשר נקנו עבור יהודים נתיני חוץ ועבור קרן קיימת לישראל – אדמות חולדה, כפר אוריה ורוחמה. לקראת סוף המלחמה, נאסר ב"אשמת" ציונות, והשלטון הצבאי עמד להגלותו ולהעמידו לדין צבאי כבוגד במולדת. התקדמותם של בנות הברית מנעה זאת והוא זכה, כראש המושבה, לקדם את פני הצבא המשחרר ולברכו. מאוחר יותר, כראש הועד, הוא מוסר ללורד בלפור, בביקורו בראשון לציון, את מגילת המושבה, והוא מקבל את פני נשיא צ'כוסלובקיה, טומס מסריק, בביקורו במושבה. במשך שנים רבות עמד דב חביב לובמן בראש מפעלים ציבוריים, יישוביים ותרבותיים. כיהן כראש ועד המושבה וכחבר הועד במשך 14 שנים לסירוגין. בשנים 1923 – 1925 עמד בראש המועצה המקומית.

בשנות כהונתו בראשות הועד והמועצה הושג לראשונה אישור הממשלה להנהלת המושבה כ"בלדייה" מוכרת; נקנו אדמות בית דגן ונסלל כביש בית דגן – ראשון לציון בהשתפות של יק"א והממשלה; נוסד ה"ועד החקלאי" אשר טיפל רק בענייני החקלאים והחקלאות; נסלל הכביש המרכזי במושבה – רחוב רוטשילד; הוצאה לפועל חלוקת אדמו סרפנד – אל – חרב וקוסבי, האדמות סופחו למושבה ונקראו אחוזה א' ואחוזה ב'; בכספי תרומתה של הברונית אדלאידה דה רוטשילד, הוקם בניין גן הילדים העברי הראשון על יד בית העם; המושבה חוברה לרשת החשמל בחג הפורים שנת התרפ"ז; נחנך בית הקולנוע "נעמן".

דב חביב לובמן נמנה על מייסדי הקרן הקיימת הראשונית בשנת התרמ"ט, 1889, והגה את שמה. במשך השנים עמד בראש הועד החקלאי. נמנה על מייסדי הקופה החקלאית וחבר ההנהלה. עמד בראש ועד בית הספר. היה חבר בועד הספרייה, חבר בועדת התרבות של המושבה ומנגן באורקסטרה. נמנה על מייסדי בית העם ואגודת ערבי הקריאה. כיהן כחבר בועד הזמני של היישוב וכציר באספת הנבחרים הראשונה. חבר באגודת "בני ברית" מראשית היווסדה וכיהן כנשיא הלשכה של בנימין דה רוטשילד. מן המארגנים הראשונים של "התאחדות המושבות ביהודה", חבר הנהלת המרכז ומרצה באספותיה. חבר בהתאחדות האיכרים, סייע למייסדי הגימנסיה הרצליה ביפו. חבר הועדה היוזמת להקמת מוזיאון רוטשילד בראשון לציון וחתום על מגילת היסוד.

דב חביב לובמן נחשב לנואם מחונן ונשא דברים באירועים ציבוריים שהתקיימו במושבה להלן רשימה חלקית: בעצרת הזיכרון להרצל, נאם בשם ציוני ראשון לציון; בקבלת פנים בראשון לציון למשלחת המדינית בראשותו של חיים ויצמן והברון רוטשילד; בקבלת פנים ללורד בלפור; לכבוד הנציב העליון סיר הרברט סמואל והליידי סמואל בהיפרדם מראשון לציון; בקבלת פנים לנציב העליון השני הלורד פלומר; בקבלת פנים למיניסטר המושבות אימרי; לכבוד הלורד והליידי מלצ'ט, נשיא כבוד של הברית העולמית של המכבי; ביום חנוכת מאור החשמל במושבה; בקבלת פנים למורי מצרים; בכינוס השלטת הלשון העברית; בקבלות פנים לברון רוטשילד בעת ביקוריו במושבה כמו גם בעצרת אזכרה לאחר מותו; באספת מחאה נגד הספר הלבן; במסיבות ליובלותיהם של אישי ציבור. פרסם מאמרים רבים בעיתונות הארץ בענייני השעה והעם. ספרים נוספים: "מסיפורי הראשונים לציון" ו"בני דורי".

דב חביב לובמן זכה לראות בהקמת המדינה ונפטר בראשית שנות החמישים. בישיבת מועצת העירייה, ביום 1.7.1951, התקבלה החלטה לקרוא את בית הספר העממי הכללי – בית הספר העברי הראשון בעולם – על שמו: בית ספר "חביב". וזאת לאות הערכה ותודה על פועלו הרב למען המושבה והעם.

 מתוך: אלבום המשפחות הממוחשב- ארכיון המושבה

 

 

חזור