פפירמייסטר ברוך

 

פפירמייסטר ברוךפרטים אישיים:

בת זוג:  הלנה
שנת לידה: 1842, תר"ב
מקום הלידה:  לטביה, פ' קורלנד, טוקם
שנת העליה:  1885, תרמ"ה
שנת הגעה למושבה:  1885, תרמ"ה
עיסוק:  כורם, אדריכל
שנת פטירה:  1925,  תרפ"ו
מקום הקבורה: ארה"ב, שיקאגו

ציוני דרך:

ברוך פפירמייסטר נולד בלטביה. בנוסף ללימודיו בחדר ובישיבה, פנה ללימודים כלליים ובהמשך, נסע לברלין ושם הוסמך כמהנדס – אדריכל. כמי שנמנה על חובבי ציון, הגיע בשנת התרמ"ה, 1885, אל ראשון לציון. מכאן כתב אל אחיו, אהרון פפירמייסטר, שנותר עדיין בגולה והציע לו לרכוש קרקע במושבה. ואמנם, בכספו של אהרון נקנו 100 דונם אדמה עבור השניים. את האדמה נטע ועיבד עבורם אשר לוין, שהיה בראשית דרכו במושבה. על רקע ידיעותיו בכימיה, ערך ברוך פפירמייסטר ניסיונות לקבלת מיני תוצרת מענבים, אולם לא זכה בהצלחה. גם משק עופות הקים לו והיה הלול המודרני הראשון בארץ ובו התרנגולות הגזעיות הראשונות אשר הביאן מגרמניה. במקביל, עבד גם במקצועו ותכנן את מבנה בית הכנסת של המושבה וכן גם את בניין ה"סראיה" (בית הממשלה) ביפו.

לזכותו של ברוך פפירמייסטר פעילות ציבורית ענפה. בשנת התרמ"ח, 1888, באחת מנסיעותיו לוילנה, השתתף באספת ראשי חובבי ציון. האספה התכנסה במטרה לדון, יחד עם גדולי הרבנים בגולה, בשאלת השמיטה בארץ ישראל. משנתעוררה באספה השאלה האם דר' פינסקר, כאדם שאיננו דתי, ראוי לעמוד בראש חובבי ציון, קם ברוך פפירמייסטר ודרש לחזור אל העניין אשר לשמו התכנסו. "אנחנו האיכרים בארץ ישראל", אמר, "מחכים להוראתכם הלכה למעשה" – ולדרישתו חדלו מהויכוחים וניגשו לעצם העניין.

בראשון לציון, לקח חלק פעיל במרד האיכרים כנגד פקידי הברון ונבחר להשתתף במשלחת אנשי המושבות אשר יצאה בשנת התרס"א, 1901, אל הברון בפריז, במטרה להביאו לידי שיפור מעמדן העצמאי של המושבות בארץ. כמי שלא נכנע לדרישת הפקידות במושבה, נתקפחו זכויותיו ביקב וענביו הוכרזו "טרפה". במשך 2-3 שנים העביר את הענבים אל היקב בשרונה – המושבה הגרמנית – בניסיון למכרם שם. בסופו של דבר – נשבר ונכנע. יחד עם זאת, סייע בידם של אנשי גדרה, אשר גם את ענביהם סירבה הפקידות לקבל ליקב בראשון לציון, ולימדם בהתנדבות ליצור ליקר וקוניאק.

בשנת התרנ"ו, 1896, יזם את הקמתה במושבה של האגודה הספרותית "ערבי קריאה" – לקריאה ולשיחות על נושאים תרבותיים ולאומיים, וכיהן כחבר הנהלתה. פעילותה של האגודה נעשתה בחשאי בהיותה אסורה על ידי הפקידות. לצורך העניין, נידב את מטבח ביתו ובו התכנסו החברים ואוכסנו בו ספרי הספרייה הראשונה של המושבה.

בשנת התרנ"ז, 1897, הריהו חתום על ספר התקנות המחודש של המושבה. בהמשך, בשנים התרס"ב – התרס"ט, 1902-1909, כיהן ברוך פפירמייסטר כחבר בועד המושבה ופעמיים נבחר לעמוד בראשו. בשנות כהונתו כראש הועד ניטעו כרמים רבים חדשים, נחפרה הבאר השלישית, רוצף הרחוב מבית הכנסת עד בית הפקידות וניבנו עבור התימנים שהגיעו בשנת התר"ע, 1909 בתים, על אדמת הקרן הקיימת לישראל.

את שנותיו האחרונות עשה בשיקגו, ארה"ב, אצל בניו ושם נפטר והובא לקבורה.

מתוך: אלבום המשפחות הממוחשב- ארכיון המושבה

 

 

חזור