רפפורט כתריאל

 

רפפורט כתריאלפרטים אישיים:

בת זוג:  ציפורה
שנת לידה: 1872, תרל"ב
מקום הלידה:  רוביני רוסיה (לטביה)
שנת העליה:  1880, תר"מ
שנת הגעה למושבה:  1884, תרמ"ד
עיסוק:  כורם, פרדסן
תאריך פטירה:  1929, תרפ"ט
מקום קבורה:  ראשון לציון

ציוני דרך:

נולד בעיירה רוביני ברוסיה (עכשיו לטביה) לאביו ר' חיים טוביה שהיה מורה ושו"ב בעיירה. ראשית חינוכו קיבל בבית אביו שלמדהו תורה. ע"פ דרכי החינוך שהיו נהוגים בין יהודי רוסיה בימים ההם. בהיותו בן שמונה, בשנת התר"מ בי"ב אב עלתה המשפחה כלה, חיים טוביה, אשתו רחל בילה, ובניהם, לארץ ישראל והתישבה בירושלים בחצר חורבת ר' יהודה החסיד. אביו הכניס את כתריאל אל תלמוד התורה "עץ חיים" שמנהלו היה הרב כהנא מחסלביץ. כארבע שנים הסתופף בבית אולפנא וספג תלמוד ומפרשים, ואביו למדהו שעור בתלמוד, ובשולחן ערוך גם מחוץ לכותלי "עץ חיים". והנה הוזמן אביו חיים טוביה בשנת התרמ"ב לראשון לציון כשו"ב. וכתריאל נשאר עדיין בירושלים כשנתיים. בשנת התרמ"ד בא לראשון לציון והוא נער כבן י"ב. נכנס אל ביה"ס במושבה ויהי תלמידם של מרדכי לובמן, שלמה אבולעפיה ודוד יודילוביץ. את ביה"ס גמר בהצלחה.

בהיותו כבן כ"ב לקח לו לאשה את ציפורה טיקולסקי וכבן כ"ה הכניס את צווארו בעול הצבוריות. הוא נחן בכשרונות ובשכל חד וחריף וכשרונותיו פלסו לו נתיב את ציבוריות שלא הצטמצמה רק בד' אמותיה של המושבה בלבד, אלא הקיפה ציבוריות רחבה יותר, שחרגה ממסגרת הלוקליות. ראשית, צעדו היה כמזכיר ועד המושבה בתקופת כהונתם של יעקב כנר, דב לובמן, ברוך פפירמיסטר ואהרון מרדכי פרימן. שרות ציבורי זה למדהו דעת את ענייני העדה. דרישותיה החומריות והתרבותיות ובכל חם נפשו ולבו התמסר אל ענייני העדה. בטבת שנת התרע"ח נבחר לראש הועד ושימש בכהונה זו עד כסלו התרפ"א. פעמים אחדות נבחר כחבר בועד החקלאי ופעם לראש הועד הזה. פעולותיו בועדים הללו היו חשובות מאוד, ורישומן היה ניכר על מהלך העניינים במושבה.

הרבה עמל הקדיש רפפורט לטובת המושבה והרחבתה בהיותו ראש הועד; לרכישת אדמת בית דגון. ואדמת סרפנד אל-חרב המוכרת בשם אדמת "אחוזה" – בין הכורמים נחשב כתריאל רפפורט מן המעולים. כיום הוא בין המשובחים בפרדסנים – זכה להתקבל שלוש פעמים ע"י הברון אדמונד די רוטשילד בארמונו הפרטי בפריז. שלש פעמים נסע לחו"ל כמבקר בסניפי היקב, באמריקה, קנדה, אירופה, מצרים וסוריה. חיבתו של הרב א.י.ה. קוק למפעלי ראשון לציון, ולהפצת פרי הארץ, מצא לנחוץ ללוות את שליחות כתריאל רפפורט לאמריקה, באגרת שהוגלפה במיוחד לצורך כך. שלוש עשרה שנה היה חבר במועצת היקב ואגודת הכורמים הקואופרטיבית של ראשון לציון וזכרון יעקב.

כתריאל רפפורט היה בשנת 1918 ממייסדי הבנק "קפת עם" ביפו, והנהו חבר במועצתה ובהנהלתה יותר מעשרים שנה. הוא מנהל את סניף "כרמל מזרחי" ביפו יחד עם חברו ראובן סגל מן שנת 1926 ועד היום. בימי כהונתו כראש הועד, נעשו בעדה תיקונים רבים: בהתרע"ח: היו המפלגות במושבה: א. תושבים ב. בעלי בתים, ג. אנשים בלי רכוש, ד. אנשי היקב, ה. נושאי המשרה, ו. הפועלים היומיים, ז. הכורמים . נשלחו צירים מראשון לציון לאסיפה המכוננת ביפו: כתריאל רפפורט, אריה איתיאל, וייבין. מינו את שמואל לנדוי לכל העניינים הפנימים של המושבה. לב"כ "אגודת נשים" נמנו: נחמה פוחצ'בסקי וחנה דרובין; מפקד בית הספר הצבאי מסר לועד תכנית הגנה על המושבה: י"א אדר ב' התרפ"א – 1921 נערכה קבלת פנים לברון ג'מס די רוטשילד ורעייתו.

סללו כביש חדש מבית הפקידות עד גבול המושבה לצד סרפנד (רחוב ירושלים היום) התר"פ: נבחר שמואל לנדוי לחבר הועדה הסניטרית ושומה עליו להגיש יחד עם הרופא תזכיר בנוגע לתיקונים הסניטריים במושבה. החליפו את המשקלים שבחנויות למשקלים אחרים יותר נכונים – י"ג סיון התר"פ נתנו ל"קרן הגאולה" מגרש בן שני דונמים מהמגרשים השייכים למושבה – המושבה רשמה את הנציב העליון הרברט סמואל בספר הזהב. נתאשר חוק בנין בתים במושבה. כל מגרש צריך להכיל לא פחות מדונם אחד; כל בעל מגרש חייב להשאיר רווח של 4 מטר לצד הרחוב. רוחב הרחוב 12 מטר. משה גיסין דודזון הגיש תוכנית לבנין שכונה והועד אישר לו את התוכנית. היא שכונת "אביבה" היום. התרפ"א: נמנה למנהל בית הספר אהרון קרון – נבחרו לב"כ הועד הלאומי מטעם המושבה: מנשה מאירוביץ, סעדיה בן עובדיה ונחמה פוחצבסקי.

מתוך: דוד יודילוביץ, ראשון לציון 1882-1941, תש"א

 

 

חזור