ראשוניות בראשון לציון

ראשון – לציון מושבה ראשונה לציון
בט"ו באב תרמ"ב, 31 ביולי 1882, נוסדה המושבה הראשונה לעלייה הראשונה. ביוזמת זלמן דוד ליבונטין נקנתה אדמת "עיון קרא" במטרה להקים התיישבות חקלאית של יהודים ולשמש בזה דוגמה לאחרים אשר יעלו לארץ הקדושה. שבע עשרה משפחות מייסדות מארצות מזרח אירופה עלו על הקרקע.
 

מבט על המושבה
הדגל
בשנת 1885, במלאת שלוש שנים למושבה, ביקשו המתיישבים להניף דגל עברי. "...וזו היתה דמות הדגל אשר עשינו: יריעת אריג לבנה, שתים שתים רצועות של תכלת משני קצותיה, דוגמת הטלית שלנו, ומגן דוד של תכלת באמצע". הדגל נעשה על ידי ישראל בלקינד ופאני אברמוביץ בבית המייסד יעקב זאב אברמוביץ בט"ו באב תרמ"ה. ב-28 באוקטובר 1948 נקבע דגל מדינת ישראל על ידי מועצת המדינה הזמנית כתבנית הדגל הראשוני.
 
בית ספר עברי ראשון
בשנת תרמ"ו, 1886 הוקם מבנה בית הספר במושבה. ביוזמת המורה דוד יודילוביץ הוחלט בשנת תרמ"ח, 1888, ללמד את כל המקצועות בשפה העברית כולל התעמלות,טבע, חשבון ועוד. באמצעות תלמידי בית הספר השתרשה השפה העברית בחיי היומיום במושבה. בזאת ראשוניותו וייחודו של בית הספר.

דגל בדגם הטלית
מורי בית הספר היקנו לתלמידים את אהבת ארץ –ישראל, לימדו שירים עבריים, טיילו עם תלמידיהם ברחבי הארץ וחיברו ספרי-לימוד כתובים ומודפסים בשפה העברית. בית הספר נקרא כיום בית ספר "חביב" על שם דב חביב –לובמן שכיהן כיו"ר ועד המושבה והמועצה המקומית והיה פעיל בענייני הציבור.
 
התקוה
על פי גרסתם של ותיקי המושבה, נפתלי הרץ אימבר כתב את מילות השיר בעת שהותו בראשון לציון, במרתף ביתו של האיכר שרגא פייבל היסמן, בשנת תרמ"ג, 1883.

בית הספר העברי הראשון
דוד יודילוביץ כותב "..הכרנו את הכותב הנ"ל בשעת חברו את השיר וגם הגהנו אותו (השיר) עשינו בו תיקונים בסגנון הלשון שלו וגם בתוכן (בצותא ישראל בלקינד, מרדכי לובמן ודוד עבדכם)... ואנחנו שינינו ככה ... התקוה משנות אלפיים /להיות עם חופשי בארצנו/ארץ ציון וירושלים".
יודילוביץ ד.עורך. (1941) דברי ימי ראשון –לציון , עמ' 508. שמואל כהן, תושב ראשון לציון, התאים בשנת 1887 לחן עממי שהכיר מילדותו ברומניה למילות "התקוה". שנה לאחר מכן, אימצו אנשי המושבה לחן זה ומכאן נפוץ בשאר המושבות. ברבות הימים, הפכו הבית הראשון והפזמון להמנון מדינת-ישראל.
 
קרן קימת
בשנת תרמ"ט, 1889, "על ההר בצל השקמה" בראשון לציון, נוסדה על ידי בני המושבה אגודה לגאולת קרקע בשם "קרן קימת". הכנסות האגודה שנקראו "כספי האוצר" באו מתרומות חברים, מתנות נדיבים ומ"פירות הכרם", והיו "קודש למקנה האדמה". שתים עשרה שנים מאוחר יותר, בקונגרס הציוני החמישי שהתקיים בבאזל בחודש טבת תרס"ב, 1901, התקבלה החלטה על יסוד הצעת פרופ' הרמן שפירא, על הקמת "קרן קימת לישראל".
 

נפתלי הרץ אימבר
מחרשת הברזל
יושבי הארץ נהגו לחרוש את אדמתם במחרשת - עץ. יצחק לייב טופורובסקי, שנמנה על מייסדי ראשון לציון, היה חרש ברזל במקצועו ושכלל את המחרשה. הוא החליף את המסמר אשר בגוף מחרשת העץ לסכין ברזל המפלחת את האדמה. בשנת תרמ"ג, 1883, יצר לראשונה מחרשה עשויה כולה מברזל.
 
עולם קטן
עיתון הילדים העברי הראשון בארץ-ישראל. ב-א' טבת תרנ"ג, 1892 ערכו אליעזר בן-יהודה, יהודה גרזובסקי (גור) ודוד יודילוביץ שהיה מורה במושבה, עיתון "שיהיה מתאים ברוחו, בסגנונו ובתכניו לרוח הפעוטי הילדותי". שתי חוברות ראשונות ושני גליונות יצאו לאור בירושלים. החל מהגליון השלישי הוצא "עולם קטן" בראשון-לציון. ב-י' חשון תרנ"ד, 1893, הודפס הגליון האחרון .
 
האורקסטרה
בשנת תרנ"ה, 1895, הוקמה תזמורת ראשונה של איכרים מנגנים בכלי נשיפה וכלי מיתר. מנצח התזמורת ומורה הנגינה היה בוריס אוסוביצקי.

עיתון עולם קטן
התזמורת מנתה כשלושים נגנים והופיעה בארועים חגיגיים בפני מושבות יהודה ומושל יפו.
 
בית העם
מתיישבי ראשון-לציון לא הסתפקו אך ורק בעבודת האדמה אלא דאגו גם לרוח ולנפש. בשנת תרנ"ז, 1897, הוקם בית העם בכספי האיכרים והוקדש לברון ולברונית דה-רוטשילד כאות הוקרה על תמיכתם במושבה. בבית העם שכנו ועד המושבה, בית הספרים (הספרייה) והאורקסטרה (התזמורת) בו הציגו הצגות בעברית וניהלו ערבי-קריאה בעברית. בית העם היווה מקום מפגש תרבותי לכל בני המושבות הסמוכות.
 

בחזית בית העם
גן ילדים עברי ראשון

גן הילדים הראשון
בשנת תרנ"ח, 1898 הוקם גן הילדים העברי הראשון במרתף בית הכנסת במושבה. הגננת הראשונה היתה גב' אסתר שפירא אשר ניהלה את הגן על פי שיטת פרבל בלשון העברית המתחדשת. בשנת 1927 עבר גן – הילדים לבניין ברחוב זד"ל.
 
 
האיכרה העברייה

מאז הקמתה של המושבה היו בראשון לציון איכרות שניהלו את המשק המשפחתי. אחדות מן הנשים נטלו חלק בפעילות ציבורית לרווחת התושבים ולהעשרת התרבות העברית אולם נמנעה מהן זכות הבחירה לוועד המושבה.
בשנת 1919, לאחר שנאבקו במשך שנים לקבלת זכות בחירה שווה, החלו נשים לכהן בוועד המושבה. בשנה זו נבחרה גב' נחמה פוחצ'בסקי לראשות הוועד אך בשל אילוצי התקופה (מלחמת העולם הראשונה) העבירה את תפקידה לידיים אחרות.
 
שלטון עצמי
מייסדי ראשון-לציון, ערב עלותם על הקרקע, קבעו ביפו תקנות שעל פיהן ינהלו את חייהם המשותפים. "להנהגת המושבה ישנן תקנות כלליות אשר הסכימה האספה הכללית על שנה אחת או יותר, הוא ועד המושבה... והועד הוא גם המשגיח על כל המוסדים בעדה, על ספר האחוזות (קאדאסטר) ועל ארכיון העדה ועל הוצאות והכנסות העדה ע"פ הקצבה השנתית שנקצבה ע"י האספה הכללית. הועד משגיח על הסדרים והמנוחה במושבה והוא גם בא- כח העדה לפני הממשלה לענייני חול בנוגע למושבה". (פרימן א.מ.(1912) ראשון-לציון , חלק ב', עמ' 219).
 
דף הבית
like העירייה בפייסבוק map