גן הילדים העברי הראשון- תרנ"ח (1898)

 

גן ילדים הינו "המצאה" חדשה. מאות שנים היה מקובל כי ילדים הולכים ישר לבית הספר. ובקרב היהודים ל"חדר". בתחילת המאה ה-19 החלו לקום באירופה מוסדות לימוד ראשונים לבני 4-5 ובשנת 1837 הם כונו על ידי המחנך הגרמני פרידריך פרבֶל גן ילדים. במושבות העלייה הראשונה בארץ ישראל ביפו ובירושלים, פעלו בתי ספר עיבריים, ובזאטוטים לא טיפל איש מלבד אמותיהם.

תמונה קבוצתית בגן הילדים העברי הראשוןסמוך לסוף המאה ה-19 בא השינוי. במספר בתי ספר הוקמה "מכינה" לקליטת ילדים לפני כניסתם לכיתה א' אבל, מורי המושבות שבקשו לפתח את החינוך העברי רצו להקים רשת של גני ילדים "אמיתיים". כאשר בשנת 1898 הגיע לארץ ציר הברון אליהו שייד שגילה התעניינות מרובה בחינוך העברי במושבות ומדי פעם לקח עמו לפריס צעירות אשר הוכשרו לתפקידי הוראה. שייד הגיע לבית ספר חביב ודוד יודילוביץ שהיה מנהלו באותה עת , בקשו לסייע בהקמת "גן ילדים". שייד שם לבו לאסתר שפירא שהייתה תלמידה מצטיינת והכריז שהוא לוקח אותה עמו לפריס, לקנאתן של חברותיה.

אסתר הסכימה, אך, הוריה התקשו להיפרד מבתם היחידה.  במוחו של יודילוביץ עלה רעיון: " הלוא היא יכולה להיות לנו לגננת עבריה נפלאה"! יודילוביץ פנה לשייד ובקש שתנתן לאסתר היכולת ללמוד בארץ ושידאג אף להוסיף: "...לבית הספר מחלקה קטנה אחת לילדים בני ה-5-7 שנים".

שליח הברון הסכים. אסתר נסעה לירושלים להשתלם בבית הספר ע"ש אוולינה דה-רוטשילד. כששבה משם הוכתרה בתואר גננת וכפי שכותב יודילוביץ בזכרונותיו: " ואנחנו הוספנו לה שם לואי- " עבריה"

עם קבלת תקציב הברון, קם 'גן ילדים עברי ראשון' בשנת תרנ"ח ( 1898 ) בקומת הקרקע של בית הכנסת ונקנה ציוד מתאים: כדורים, קשתות, פקעות צמר, ניירות ועוד. השפה שדוברה בגן היתה כמובן עברית: 'עברית בעברית'.

מזכרונותיה של ליפשה סגל ("ילדות במושבה"):

"... הגן שכן במרתף בית הכנסת שררו בו עליצות ושמחה. הגן נוהל על ידי גננת דוברת עברית שהנחילה לנו הזאטוטים סיפורים ושירים בעברית פרי תרגומה מרוסית, מפולנית ומשפות אחרות. כל פעולותינו בגן הילדים נעשו בעברית! ההדבקות הציורים ההתעמלות הריקודים השירה... אפילו לכתוב את שמותינו בעברית למדנו בגן הילדים בראשון לציון. היה זה חידוש חשוב באותם הימים שכן תושבי ראשון לציון דברו בבתיהם בשפות שונות".

השיטה שלפיה התנהל החינוך בגן היתה על פי שיטת פרבֶל. לפי השקפתו 'השתיל האנושי' הוא כמו צמח בגן הזקוק לקרקע נוחה וליד מטפלת שתהא גדילתו מתוקנת. יש לבסס את החינוך על זהות שבין הטבע לחיי האדם. המשותף לכל יצורי העולם הוא יצר העיצוב ודחף הפעולה. אצל הילד הקטן יצר הפעולה והעיצוב מתבטא בעבודה בחומר ובמשחק ספונטני וזו הדרך להתפתחותו בשנותיו הראשונות. לפיכך, הוא יצר משחקים שונים עבור הילד שיפתחו את חשיבתו, כושר הבעתו והכרת הסובב אותו ועד היום רואים בו את אבי המשחק הדידקטי.

בשנת 1925 הוקצה שטח במגרש ציבורי, ליד בית העם, ושם הוחל בבנית גן ילדים מנדבת הברונית אדלאידה דה רוטשילד ובסיוע המועצה המקומית ראשון לציון. בשנת 1927 עבר הגן מבית הכנסת לגן שליד בית העם. היה זה בניין יפה בן 7 חדרים, ובו רוכזו 3 גנים עירוניים. הגנים פעלו עד 1993 , עם הפעלת פרויקט זד"ל פסקו הללו מפעילותם.

 

חזור