יקבי "כרמל מזרחי" בראשון לציון

הקמת היקב
 
המייסדים השקיעו את מרב מאמציהם בחקלאות, בגידולי פלחה. ביזמת כמה מהם נטעו כרמים בקנה מידה קטן. הברון בנימין אדמונד דה-רוטשילד נרתם לעזרת ראשון-לציון מספר חודשים לאחר הקמתה. במסגרת הסיוע שהגיש למושבה נשלח מטעמו גנן אשר בדק את הקרקע והמליץ בין היתר על גידול גפנים. אמנם, בשלוש השנים הראשונות לקיום המושבה היה ענף הכורמות משני בלבד. עם זאת, הוכיח הניסיון החקלאי הקצר שעתיד המושבה אינו טמון בגידולי פלחה, ועל כן, בשנת 1885, החליטו המתיישבים ופקידי הברון להתמקד בגידול גפנים. בסוף אותה שנה ניטעו 81,000 זמורות. שנה לאחר מכן הגיע מספרן ל – 300,000.
שטחי הכרמים התרחבו. מושבות אחרות החלו אף הן בנטיעת גפנים. בשנת 1887, בעקבות ביקורו בארץ והמלצות מומחים, גיבש הברון רוטשילד מדיניות חקלאית כוללת עבור מושבותיו. במסגרתה הוחלט על גידול ענבי יין מזנים מובחרים ועל הקמת יקב ראשון לציון.
 
שלבי הבנייה של היקב

בשנת 1887 תיכנן הגנן הרמנס את המבנה הראשון של היקב. העבודה בוצעה ע"י האדריכל שומאכר. הבניין עמד על תלו בסוף שנת 1889 וכלל מבנה מוארך בן שתי קומות. זמן קצר אחר כך, צר המקום מלהכיל את כמויות הענבים והיין והוקם מבנה דומה בצמוד לראשון. בעקבות התנופה של נטיעת כרמים בכל מושבות יהודה, הוחלט על הרחבה נוספת של היקב. 

בשנת 1894 תכננו ובנו האדריכלים שטארקמט ו-וארון, בצמוד ליקב הקיים, ממזרח לו, ארבעה מרתפים עמוקים בעלי קירות כורכר איתנים. כ-50 מ' אורך כל מרתף וכ-10 מ' רוחבו. מעליהם נבנו שתי קומות שהכילו אולמות נרחבים לייצור יין.  

בשנת 1895 הוקם אולם נוסף ממערב לשלב הבנייה הראשון, כנראה על – ידי יונס. במשך השנים הראשונות לפעילות היקב הוקמו מבנים נוספים בחצרו עבור מנועי הקיטור, מפעלים נילווים ומבני איחסון שונים. • בראשית המאה הנוכחית, עם העברת היקב לידי יק"א, הוקפה חצרו חומה ובה שני שערים. האחד, בחומה הצפונית מול שדרת הדקלים של פרדס המושבה (גן המושבה דהיום), והאחר בפינה הצפון-מערבית של החומה.


יקב



אנשים ביקב
היקב – מפעל תעשייה מודרני

היקב היה התשלובת התעשייתית הגדולה ביותר בארץ ובמזרח – התיכון. הוא פעל בשיטות עבודה ובטכנולוגיות שהיו המודרניות ביותר בתקופתן. תהליך הייצור כולו היה ממוכן וביקב פעלו מנועי קיטור רבי עצמה. תכולת היקב הגיעה ל – 7.3 מיליון ליטר יין בשנה ועובדו בו ענבי המושבות ראשון – לציון, פתח –תקוה, נס ציונה, רחובות וגדרה.
משאבי האנרגיה שעמדו לרשות היקב והידע הטכנולוגי הביאו לפתיחת חמישה מפעלים נילווים ועוד מספר מתקני עזר וניסוי תעשייתיים ובכך הפך למערך תעשייתי גדול ומשוכלל. בשנת 1891 הותקן ביקב מכשיר טלפון אשר קישר אותו עם "בית – הפקידות" ובשנת 1898 הואר היקב בחשמל.

המסגרייה – ראשון המפעלים הנילווים היה בית מלאכה מכני משוכלל בו עסקו בהתקנת המכונות ובתחזוקתן. ובייצור מכונות ומכשירים חדשים המותאמים במיוחד לצרכי היקב. במפעל נעשו עבודות ברזל מורכבות ונבנו הקונסטרוקציות שנדרשו להקמת בנייני היקב. מנהל המסגרייה, י.פאפו, מכונאי עברי ראשון מילידי הארץ, פיתח שיטות שונות לשכלול הבנייה והייצור ביקב.
בית חרושת לקרח – מכונת הקרח הראשונה הותקנה ביקב בשנת 1890. ייצרה מי קרח שהוזרמו בצינורות לאורך חללי היקב ובתוך מכלי התסיסה על מנת לקרר את תהליכי ייצור היין.
"החבתנייה", בית חרושת לחביות – הוקם בשנת 1891. בשנת 1896 הפך למפעל ממוכן אשר ייצר 60 חביות יין ליום.
טחנת קמח – הוקמה בשנת 1895. הכח שהופק ממנועי היקב נוצל להנעת ארבעה גלגלי ריחיים ומכונות נוספות. הטחנה שירתה את אנשי ראשון-לציון והסביבה.
מפעל לעיבוד פסולת היקב – הוקם בשנת 1904 ע"י דב קלימקר, בסמוך ליקב. המפעל קנה מן היקב משקעי שמרים ואבן יין והפיק מהם חומרים כימיים שונים.

 
מתקני עזר לתעשיית היין

מעבדה – עסקה בבדיקת הרכב הענבים בביקורת איכות היין, בחקר מחלות הגפן ובהשבחת הזנים. 
אלמביק – מתקן זיקוק לשם ייצור אלכוהול. האלמביק הראשון הותקן ביקב בשנת 1890.

היקב – בסיס לניסיונות בתעשייה חקלאית
בשל התשתית התעשייתית המשוכללת שסיפק, שימש היקב כמו כן ניסוי לענפים נוספים בתעשייה החקלאית. ביקב ניצבו שתי מכונות קיטור למיצוי עלי שיח הג'רניום עבור תעשיית בושם; במרתפי היקב גידלו זחלים של טוואי המשי לצורך תעשיית המשי.
 
שיווק ופרסום
הברון רוטשילד השקיע מיליוני פראנקים בניסיונות חקלאיים, בהקמת היקבים ובתמיכה כלכלית באיכרים. בשנת 1900 היו במושבות ארץ ישראל קרוב ל – 28,000 דונם כרמים, מתוכם 16,000 דונם במושבות יהודה. שיווק היין התפתח בצעדים איטיים וביקב הצטברו עודפי יין גדולים. בשנים הראשונות הוקמו סוכנויות שיווק במזרח התיכון ובצרפת רובן נכשלו. בכדי לקדם את שיווק היין הקימו הכורמים בשיתוף עם הברון רוטשילד את חברת "כרמל" . סניף השיווק הראשון של החברה, "כרמל ורשה", נפתחה בוורשה, פולין, בשנת 1896. אחריו נפתחו "כרמל אודסה" ברוסיה, 1898, וסניפים נוספים בברלין, המבורג, לונדון, ניו-יורק ועוד.
בשנת 1901 נפתחו חנויות "אגודת הכורמים" ביפו ובירושלים.
בשנת 1902 הוקמה חברת "כרמל מזרחי" לשיווק יין ופירות לארצות המזרח-התיכון. בשנים מאוחרות יותר הפך השם "כרמל מזרחי" לשמם של יקבי ראשון – לציון וזכרון – יעקב. סניפי "כרמל" שיווקו יינותיהם בעיקר ליהודים ברחבי העולם ופירסמו את תוצרתם בעיתונות היהודית.
על מנת להגדיל את אפשריות השיווק, השתתפו היקבים בתערוכות ברחבי העולם. בשנת 1896השתתפו היקבים ב"תערוכה לאומנות ולתעשייה בברלין". בכדי לעורר אמון ולשוות ליקב הצעיר בן השש צביון של יקב ותיק יותר, נכתבה על תוויות היין "שנת 1882", שנת ייסוד המושבה, כשנת ייסוד היקב.
בשנת 1897, השתתפו היקבים בתערוכה לגננות בהמבורג בה קיבלו אות הצטיינות. שנה לאחר מכן ב-1898, השתתפו בתערוכה בפרנקפורט, ובשנת 1900 זכו היקבים במדליית זהב, בתערוכה בינלאומית שנערכה בפאריס.
סמל היקב – היקב אימץ כסמל את דמות שני המרגלים מן הסיפור המקראי, הנושאים אשכול ענבים במוט בשניים (במדבר, י"ג 23).
 
פועלי היקב
בשנים הראשונות לקיומו היה היקב מקום העבודה הגדול ביותר בארץ ישראל.
הועסקו בו פועלים יהודים בלבד (בשל ההקפדה על כשרות). מספרם נע בין כ-60 פועלים קבועים לכ-150 פועלים בעונת הבציר. ביקב נוסדו ארגוני פועלים מהראשונים בארץ. בשנת 1901 פרצה בו השביתה הראשונה בארץ ישראל, בעקבות פיטורי 7 מפועלי סדנת היקב. כתוצאה מן השביתה נקבעו חוקי עבודה וזכויות סוציאליות לפועלים.
הישגים אלה היוו פריצת דרך עבור מעמד הפועלים בארץ- ישראל. רבים מפועלי העלייה השניה אשר סבבו במושבות בחפשם אחר עבודה הגיעו אל היקב והועסקו בו. ביניהם היה דוד בן גוריון אשר עבד ביקב בעונת הבציר של קיץ 1907.
 

בציר

כורמות
 
מאז ועד היום
במשך השנים המשיך היקב להאבק על קיומו והצליח לשרוד את קשיי מלחמת העולם הראשונה (1914-1918) וסגירת השווקים ברוסיה ובארה"ב אשר באו בעקבותיה. בשנות ה – 20 החל היקב להתבסס כלכלית. גלי העלייה של היהודים לארץ הגדילו את צריכת היין המקומית והוא התבסס בעיקר על תוצרת המיועדת לשיווק מקומי. כיום, יקבי "כרמל מזרחי" בראשון לציון ובזכרון יעקב הינם היקבים הגדולים במדינה. היקבים מעבדים כ- 30,000 טון ענבים בשנה, תנובת כ- 12,000 דונם כרמים ברחבי הארץ. תוצרת היקבים מונה כ-200 סוגי יינות, משקאות אלכוהוליים ותוצרי יין. השיווק עומד על 30 מיליון בקבוקים בשנה, מתוכם 25 מיליון בקבוקי יין. תוצרת "כרמל מזרחי" מהווה 70% מייצוא היין והמשקאות החריפים של מדינת ישראל.
 

 

חזור

 

דף הבית
like העירייה בפייסבוק map