העירייה משנת 1950

בניין העירייה הישןב- 18.8.1950 הוכרזה ראשון לציון כעיר.
יחד עם זאת שמרה על צביון של מושבה, מבחינת הנוף, אורח החיים, השרותים, ומקורות הפרנסה שסיפקה לתושביה.
במהלך שנות ה – 50 נמשכה בעיר בניית שיכונים אשר נשאו ברובם אופי כפרי. על-אף הגידול באוכלוסייה והתרחבות השטחים הבנויים, חסרה העיר רצף אורבני ובין השכונות הפרידו שטחים חקלאיים.
בשנות ה – 60 החל נופה של ראשון-לציון לקבל אופי עירוני.
בשנות ה-70 גבר קצב הבנייה במרכז העיר. בתים קטנים החלו לפנות מקומם לרבי-קומות.

בשנות ה-80 נבנו קריות חינוך, אזורי תעשיה חדשים הוקמו בחולות במערב העיר ובהן יושם רעיון של אזורי מב"ת – מסחר, בילוי, תעשיה. בשנים אלו החל להתממש רעיון הקמת ה"עיר בחולות" שאותו הגו עוד בימי המושבה. העיר שפוטנציאל הקרקע שלה הינו הגדול ביותר במרכז הארץ, משמשת מרכז מטרופוליטני, המספק שרותים בכל התחומים ליישובי הסביבה. במערב העיר הולכות ונבנות שכונות חדשות, ובהן מוקמים מוסדות חינוך, מסחר ובריאות ההולמים את צרכיהם.
בשני העשורים האחרונים ניכרת בראשון-לציון מגמה של שימור העבר. במלאת לעיר 100 שנים נחנך בה המוזיאון העירוני אשר מציג את סיפור בניין העירייה החדשהימים הראשונים וייחודם.
שבע עשרה משפחות המייסדים של ראשון לציון חלמו להקים מושבה חקלאית בארץ ישראל והניחו תשתית לאומית, חקלאית, תרבותית וחינוכית למען העם השב לציון. חלומם התגשם וכיום ראשון –לציון הינה כרך הומה ושוקק המתבשם מעברו המפואר.

בשנת 2005 עברה העירייה למשכנה החדש ברחוב הכרמל 20