"שביל הראשונים"

 שביל מסומן ומשולט שלוקח את המטייל/ת מהמוזיאון לתולדות ראשון לציון לאתרים ההיסטוריים של העיר .
סיור למטייל העצמאי בעזרת דף מידע ניתן לרכישה במוזיאון.

מפה של מרכז ראשון

 

תמונת החזית של מוזיאון ראשון לציון

המוזיאון לתולדות ראשון-לציון
המוזיאון לתולדות ראשון-לציון שוכן באתר היסטורי בכיכר המייסדים. בבניינים אלו שכנו בעבר בנייני הציבור של המושבה: בית המרקחת של המושבה וביתו של הרוקח. המרפאה הציבורית "הקליניקה" שנבנתה מתרומתו של מנחם מנדל אברמוביץ לזכר בנו יעקב, שנרצח במושבה. בית הדואר "הפוסטה" שמעליו פעמון המושבה. המוזיאון העירוני הינו מרכז לתיעוד תולדות ראשון-לציון, ולתצוגה היסטורית של עברה. לאחרונה הורחב המוזיאון, נבנה בית, לשם, שוחזרו בית "שליט" של המייסד אלחנן שליט והאורווה שבחצר. כן נוספו תצוגות קבע חדשות המספרות על חיי והווי המייסדים ומשפחות המתיישבים.
בכתובת: אחד העם פינת  ככר המייסדים 
לפרטים ניתן לפנות למוזיאון ראשון-לציון בטלפון: 9682435, 9598862 .

תמונת בית הכנסת הגדול


בית הכנסת הגדול:
בשנת תרמ"ה (1885) הונח היסוד לבנין בית הכנסת על הגבעה במרכז המושבה. רשיון הבנייה למבנה הושג מהמימשל התורכי, בערמה ובעזרת שוחד, בתנאי שיהא זה מחסן לצורכי האיכרים. בניית "המחסן" נמשכה עד שנת תרמ"ט (1889), יעודו האמיתי כבית כנסת, הושלם וסביבו נבנו בתיה הראשונים של ראשון-לציון. המבנה המפואר תוכנן ע"י האדריכל ברוך פפירמיסטר, האיכר איש ראשון-לציון.
לפרטים ניתן לפנות למוזיאון ראשון-לציון בטלפון: 9682435, 9598862 
 

 

תמונת כיכר המייסדים


כיכר המייסדים
רחבת ככר המייסדים הינה פיסגת הגבעה אליה הגיעו שבע עשרה המשפחות הראשונות. בט"ו באב תרמ"ב (1882) הוצבו האוהלים הראשונים. גבעה זו שהיתה שוממה וזרועת קוצים, הפכה ברבות הימים למרכז חיי המושבה. בכיכר הוקמו: צריף הדואר, הפוסטה, תחנת ההסעה של ה"דיליז'אנס" ופעמון המושבה, שהזעיק את התושבים בעת שמחה ובשעת צרה.
לפרטים ניתן לפנות למוזיאון ראשון-לציון בטלפון: 9682435, 9598862  

 

תמונת בית איכרים - בית המייסד הייסמן


 בית אכרים, בית המייסד הייסמן
הוקם בין הבניינים הראשונים במושבה בשנתה הראשונה (1882). הבית נבנה בסגנון מזרח אירופאי: דו קומתי בעל גג רעפים, חלונות מרובעים ומרתף גדול. אבן הבנייה היתה כורכר. באותה שנה נחנכו גם בתיהם של המייסדים: חנקין, איזנבנד ומ.א. פריימן.
לפרטים ניתן לפנות למוזיאון ראשון-לציון בטלפון: 9682435, 9598862


 

בית יעקב קנר

בית יעקב קנר:
יעקב קנר, מחקלאיה המצליחים של המושבה. הקדיש תשומת לב רבה לעיצוב המיוחד של ביתו. הבית נבנה בשנת 1900 בסגנון "קולוניאלי". בחזית הבניין (מתחת לגג הרעפים) קבועות אותיות ראשי התיבות של שמו: י.ק., עשויות ברזל. את הבית הוריש יעקב קנר לציבור. משנת 1940 עד 1985 שימש המבנה כבית ,מגן דוד אדום, בו ניתנה עזרה ראשונה לכל נזקק. בימי הפרעות ומלחמת השחרור שימש הבית כמרכז פעילות לחברי ההגנה ומרכז הדרכה ומתן עזרה ראשונה. במרתפו פעל בית-חולים וחדר ניתוח. כיום משמש הבית משכן אמנות של עמותת הציירים והפסלים בראשון-לציון.
לפרטים ניתן לפנות למוזיאון ראשון-לציון בטלפון: 9682435, 9598862

משרדי הברון:
בצומת הרחובות מוהליבר ורוטשילד, בבית דו-קומתי שכנו משרדי פקידות הברון ה, אדמיניסטרציה, . בחצר הקימו הפקידים אורווה גדולה ומפוארת לסוסים ולכירכרות, מחסנים וחדרים לרוכבים. משני צידי הבניין הוקמו חדרים לעובדי האורוות.
לפרטים ניתן לפנות למוזיאון ראשון-לציון בטלפון: 9682435, 9598862

אורוות הברון דה-רוטשילד

 

אורוות הברון אדמונד דה רוטשילד
בצומת הרחובות מוהליבר ורוטשילד, בבית דו-קומתי שכנו משרדי פקידות הברון ה, אדמיניסטרציה, . בחצר הקימו הפקידים אורווה גדולה ומפוארת לסוסים ולכרכרות, מחסנים וחדרים לרוכבים. משני צידי הבניין הוקמו חדרים לעובדי האורוות. לפרטים ניתן לפנות למוזיאון ראשון-לציון בטלפון: 9682435, 9598862

 

תמונת באר המושבה

 

באר המושבה ע"ש יוסף פיינברג
מצוקת המים היתה הבעיה העיקרית של תושבי ראשון-לציון עם עלייתם לקרקע בשנת 1882 תרמ"ב. לאחר כשלון חפירת באר בראש הגבעה נחפרה באר שניה במורד. מאמצים רבים הושקעו בחפירתה. מחוסר אמצעים כספיים לסיים החפירה, נשלח נציג המושב, יוסף פיינברג לאירופה. הברון רוטשילד הואיל להעניק למתיישבים, בעילום שם, את הסכום החסר. החפירה המייגעת הסתיימה בהצלחה. בעומק 84 מ' נמצאו מים חיים. גחזרהורל ראשון-לציון נחרץ לחיים. באר המושבה הונצחה על סימלה של עיריית ראשון-לציון לדור ודור.
לפרטים ניתן לפנות למוזיאון ראשון-לציון בטלפון:
9682435, 9598862

  תמונת מגדל המים

 מגדל המים
בריכת מים מכוסה גג רעפים, הוקמה על מבנה עמודים על יד באר המושבה. המבנה עשוי אבני-כורכר מסותתות בדיוק רב. בבריכה גבוהה זו נאספו מי שתייה. את המים היו מעלים במשאבה מן הבאר ומובילים לשלוש בריכות גדולות בקרבתה. האחת הגדולה הפתוחה, שימשה לשוקת הבהמות ולשחייה לצעירי המושבה. השניה הגבוהה נועדה לאגירת מי שתייה. השלישית הקטנה, שימשה להספקת צורכי הבית לתושבים
לפרטים ניתן לפנות למוזיאון ראשון-לציון בטלפון: 9682435, 9598862

 

 

 

תמונת בית העם בית העם
נבנה בשנים תרנ"ג תרנ"ח (1898), מתרומות האיכרים כתודה לברון רוטשילד ולרעייתו, על עזרתם הרבה. בית-העם היה המרכז התרבותי-חברתי של בני המושבה ואף של בני מושבות יהודה השכנות: נס ציונה, רחובות וגדרה. בבית ערכו חתונות, הצגות ואירועים שונים. תזמורת בני המושבה הנודעת בשמה, האורקסטרה, הייתה מנגנת בכל אירוע במושבה בכלי נשיפה ובכלי מיתר. כיום במסגרת בניית פרוייקט זד"ל, חודש בית העם ושוחזר במראהו המקורי.
לפרטים ניתן לפנות למוזיאון ראשון-לציון בטלפון: 9682435, 9598862 


 

תמונת גן העיר

 גן העיר
לפנים הייתה בגן-העיר תחנת ניסיונות חקלאית. בתחנה נערכו ניסיונות בגידולים חקלאיים רבים, כגון: כותנה, טבק, ג'רניום, תות, שקד, אקליפטוס ולאחר זמן גם הדרים. על שטח תחנת הניסיונות ניטע פרדס המושבה, במרכזו שדרת-דקלים. בשדרה זו נערכו קבלות הפנים לגדולי אומות העולם שהגיעו למושבה, ביניהם: הרצל, בלפור, צ'רצ'יל ורעיתו, הברון א.ד. רוטשילד ורעייתו ועוד. במסגרת החלת פרוייקט זד"ל שוקם גן העיר תוך שמירה על צביונו. בתכנונו המחודש נשמרו מאפייני הגן הכוללים את שדרת הדקלים ומגוון העצים הנדירים. בחלקו המערבי הוקמה במה לתזמורת וכן נבנו שבילים מרוצפים, אגם מים ומזרקות. בחלקו המזרחי משטחי דשא לפעילויות שונות. בפאתי הגן הצפון מערביים מוצבת אנדרטה לזכר הנופלים בהפצצה המצרית בשנת תש"ח.
לפרטים ניתן לפנות למוזיאון ראשון-לציון בטלפון: 9682435, 9598862


תמונת יקבי ראשון לציון

 יקבי כרמל מזרחי
בניית יקב ראשון-לציון הושלמה בשנת 1890 והוא היה לגדול ולמשוכלל ביקבי האזור. המבנים תוכננו ע"י האדריכל הגרמני שוהמכר. היקב שרת את כורמי המושבה וכורמי מושבות יהודה. לצורכי הפעלתו הסדירה של היקב נחפרה באר מים מיוחדת ונבנו בתי-מלאכה לייצור כלי עזר כמו: חביות ומשאבות. במרתפיו שימרו את היין והתפתחו תעשיות זעירות כמו: משי ובשמים לפרנסת התושבים. הברון א.ד. רוטשילד (אשר מימן את בניית היקב והפעלתו), לא חסך בהוצאות כדי ליצור תוצרת שתתחרה בשוקי העולם. בשנת 1905 מסרה פקידות הברון את היקב לידי אגודת הכורמים המשותפת ליקבי ראשון-לציון וזיכרון יעקב.
לפרטים ניתן לפנות ליקבי כרמל מזרחי בטלפון: 9653662  

 

תמונת בית יד לבנים

בית יד לבנים
בית הפקידות היה המבנה הגדול והמפואר ביותר במושבה בשנותיה הראשונות. הבית נקרא בפי בני המושבה בשם זה "בית הפקידות" כי בו התרכזו פעולות פקידי הברון א.ד. רוטשילד בראשון-לציון ובכל הארץ. בתקופה מאוחרת יותר שכנו בבית משרדי מינהל היקבים ומשרדי אנשי פיק"א נציגי הברון בארץ. כיום משמש הבית "בית יד-לבנים" להנצחת זכר החללים בני ראשון-לציון. בשנת 1998 הורחב הבית ושופץ, במסגרת זו נבנה מבנה תואם למבנה הקיים כאשר בתווך, בין שני המבנים, נבנה אודיטוריום המשמש לפעולות תרבות והנצחה.
לפרטים ניתן לפנות לבית יד-לבנים בטלפון : 9657111.
ולמוזיאון ראשון-לציון בטלפון: 9682435, 9598862  

 תמונת המוסד לציונות

 

המוסד לציונות
"המדרשה לחקר חיבת ציון " שוכנת בביתם של שולמית וזרובבל, מבניה הראשונים של ראשון-לציון. בית המשפחה נבנה בשנת 1922 ברחוב צבי הכהן לבונטין, זקן המייסדים. כיום, הקימה עיריית ראשון-לציון בבית זה מדרשה לחקר ההיסטוריה של עם ישראל השב לארצו. המדרשה מיועדת לבני נוער ולמבוגרים, החוקרים תולדות עמנו מ"חיבת ציון" דרך, שיבת ציון אל ראשון-לציון.
לפרטים לפנות לבית זרובבל ושולמית חביב בטלפון: 9643839 בכתובת : לבונטין 15.
 

בית הספר העברי הראשון - חביבבית הספר חביב - בית הספר הראשון
בית הספר העברי הראשון בארץ ובעולם. נוסד בשנת תרמ"ו (1886). נקרא על שם דב חביב (לובמן), עסקן ציבור, אשר כיהן שנים רבות כראש ועד ההורים של ביה"ס וכראש ועד המושבה. בית הספר נוהל לראשונה ע"י מרדכי לובמן, פקיד הברון, אשר ערך תוכנית לימודים מסודרת שכללה לימודי יהדות וספרות ומדעים מדוייקים.
המורים: דוד יודילוביץ, ישראל בלקינד, יוסף ויתקין, ד"ר מטמן-כהן, יצחק גולני, מאיר שיף, אהרון קרון, ורבים נוספים, לימדו, עברית בעברית, וכן את כל המקצועות, בהשפעתו ובהדרכתו של אליעזר בן-יהודה "אבי תחיית הלשון העברית". ספרי הלימוד הראשונים בשפה העברית, בכל המקצועות, נכתבו ע"י מורי ביה"ס בראשון-לציון. 
בימים אלה נמצא  בתהליך הקמה "בית לעברית ראשון לציון", שיפעל לצדו של בית הספר העברי הראשון בארץ ובעולם ובמתחמו. בית לעברית, שמוקם ביוזמתה של עיריית ראשון לציון וזוכה לתמיכה ממשלתית מתכנית מורשת לאומית, יהיה מרכז חי לשפה העברית ולתרבות העברית וירכז את כל ייצוגי השפה השונים מכל התקופות, החל מראשיתה של העברית ועד ימינו. בד בבד הוא יקשר את המבקרים לסיפור ההיסטורי של ראשון לציון עם העברית ולמורשת העברית בכללותה