מכתבי תודה

24.5.15

לעו"ד דנה, רוחל'ה ובנות מ.נ.ע היקרות, 

בתאריך 11.5.15 צעדתי לתוך משרדכן ומאותו רגע הבנתי שתם פרק בחיי. פרק של 3 שנים ארוכות בהן חוויתי אלימות מצד בעלי. עדיין קשה לי לומר את המילה הזו "אלימות", עדיין קשה לי לקלוט שהמילה הזו קשורה איכשהו לחיים שלי אבל לצערי אף אחד לא חסין מפניה.  

קיבלתי מכן את העזרה -  כנראה היחידה - שהצליחה לחלץ אותי מהמקום האבוד שהייתי בו. הסבלנות, החום, חוסר השיפוטיות ותשומת הלב שלכן לצרכים שלי, הליווי הצמוד ביום הקשה הזה לאורך כל הדרך - מבית המשפט ועד תחנת המשטרה - עשו את ההבדל עבורי מרגע מבהיל מאד לרגע שבו קיבלתי בחזרה את השליטה על החיים שלי. 

רק מי שחוותה אלימות במשפחה יכולה להבין את תחושת המלכוד והפחד מההשלכות של מעשיה. אלה תחושות שנעלמו די מהר אחרי שפגשתי אתכן. הרגשתי ממש מחוקה מבחינה נפשית אבל אתן דאגתן רק לחזק ולהרים אותי על הרגליים. הייתן (ועודכן) זמינות לכל שאלה או בעיה שנתקלתי בהן בתהליך. למדתי בזכותכן שיש לי המון אפשרויות לבחור איך להתנהל גם כדי לקבל הגנה וגם כדי לבנות לעצמי חיים חדשים וטובים יותר. נתתן לי תקווה בשלב שבו כבר כמעט ואיבדתי אותה.

בזכותכן הצלחתי לפרוץ את מעגל האלימות הנוראי שהיה מנת חלקי. אמנם זו רק תחילת הדרך ויש לי המון רגשות לעבד ועניינים טכניים להתמודד איתם אבל אני יודעת שאני נמצאת בידיים הכי טובות שיכולתי לבקש!
אני עדיין לא קולטת את השינוי המדהים הזה בחיים שלי. אבל כשאני חושבת על הרגע הזה שבו אזרתי אומץ לפנות אליכן אני מבינה שמכאן והלאה יכול להיות רק טוב יותר. 

אז עכשיו אני רוצה לומר תודה ענקית מעומק הלב למרות שגם זה מרגיש מעט מידי בשביל מה שעשיתן בשבילי - הצלת נפשות שהיא לא פחות מעבודת קודש. 
אני מברכת אתכן ומאחלת שתמשיכו בדרך האצילית והיפה הזו לעזור לעוד נשים למצוא את הכוח לבחור לחיות חיים נטולי אלימות וגדושים באהבה ושמחה. 

 שלכן בהערכה והוקרה עד אין קץ,

ר'