המאבק באלימות נגד נשים

לוליטה, איפה המבוגר האחראי? 

מי אחראי על גורל ילדנו? ומה תפקידנו בעולם, שמצד אחד מציף את הנוער במסרים של מיניות ופיתוי, ומצד שני מבקר נערות צעירות, על חלקן ואחריותן בהיותן קורבנות תקיפה מינית.

טור אישי שכתבה לילי בן עמי, לכבוד כנס: "יחסים אסורים בין נערות לגברים מבוגרים" שקיימנו בסוף נובמבר לרגל יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים. חובה לקרוא!

 "לוליטה את ילדה יפה ויש לך פוטנציאל, אז תציגי קודם מולי אחר כך מול קהל" שרה אתי אנקרי. לוליטה, בזיכרון הקולקטיבי שלנו, היא ילדה המפתה גברים. האומנם? בסיפור המפורסם של ולאדימירנאבוקוב, לוליטה היא יתומה בת 12 שאביה החורג הוא פדופיל, אלמן החשוד ברצח. כשהוא אוסף אותה ממחנה הקיץ, הוא מנסה להרדים אותה באמצעות כדור שינה ולבצע בה את זממו. כלומר, בלשון החוק - לאנוס אותה. מאוחר יותר הם הופכים לזוג המקיים יחסי מין, כי "לא היה לה מקום אחר שאליו יכולה הייתה ללכת" כפי שהסביר בעצמו. לבסוף לוליטה מתה בגיל 17 בשעת לידת בתה. בחברה מתוקנת- את לוליטה היינו זוכרים כקורבן. 

לוליטה היא לא ילדה מפתה. ילדות וילדים הם לא מפתים. הם לא חושקים בקיום יחסי מין עם מבוגרים, והתבוננות חברתית כזו עליהם היא הרת אסון ולא מוסרית. וחשוב שנאמר את זה בקול, כי המציאות העצובה מלמדת שבסוגיה הזו יש "שטח אפור" ואין קונצנזוס. כי חדשות לבקרים טוקבקיסטים תוקפים ללא רחמים את הילדה או הנערה, מתייחסים ללבושה, לאופייה, לניסיונה המיני, לרקע ממנו הגיעה והשד יודע מה. השופט ציון קפח כתב על ילדה בת 9 שהייתה קורבן למעשים מגונים מידי גבר בן 32 במשך 4 שנים, שהיא פתיינית "הנאשם הוא אולי זאב, אך הילדה אינה כיפה אדומה". 

רמי פורטיס כתב בשירו "היא כבר בגן התחילה לפתות מבוגרים". על כל אחת ואחד מאיתנו לשאול את עצמו: בת כמה צריכה להיות הנערה כדי שנאמר חד משמעית: "זה לא בסדר, גם אם היא הסכימה". האם עליה להיות בת 16? בת 9? היכן נמתח את הקו? ובכן, החוק עושה זאת בשבילנו וקובע כי מתחת לגיל 14 מדובר באונס, גם אם היא הסכימה. בין גיל 14- 16 זו עבירת בעילה אסורה בהסכמה, במידה והוא מבוגר ממנה ב- 3 שנים ומעלה.

"היא לא הייתה תמימה!" זועקת כותרת. האם נעז לדבר כך על כל קורבן עבירה אחרת? את זרקור הנאשמים הצורב והמאשים עלינו להפנות אך ורק אל הפוגע, ולעולם לא אל הקורבן. עבירת מין היא העבירה היחידה שאת תמונת הקורבן מטשטשים ואת השם מצנזרים לכדי אות אחת. הרי זה לא קורה לקורבנות של גניבה או רצח למשל. הסיבה לכך היא שעבירת המין כרוכה בבושה עמוקה, בכתם חברתי, בפצע של הגוף והנפש הכרוך בהתמודדות מסויטת וארוכה. ועל כולנו לזכור זאת. חובה עלינו כחברה להגן על הקורבן, לתמוך בה ולעולם לא להפנות כלפיה אצבע מאשימה. 

הסוגיה של מערכות יחסים אסורות בין צעירות למבוגרים כיסתה את כותרות העיתונים לתקופה ארוכה עם פרשיית "הזמר המפורסם", אייל גולן, שנחשד בקיום יחסי מין עם מעריצות הצעירות. בפרשייה הזו 17 נערות נתנו עדות בעל כורחן במשטרה, ובהן נערה בת 15 שהעידה כי שכבה עם הזמר. לאחר מתן העדות היא נעלמה והמשטרה חיפשה אחריה במשך מספר ימים. כאשר נמצאה היא הצהירה כי שכבה אך ורק עם אביו של גולן. 

התיק כנגד גולן נסגר מחוסר ראיות. העיתונאי יניב קובוביץ הסביר כי "הבעיה העיקרית מבחינת החוקרים הן הנערות, שהן מעריצות שלא רוצות לפגוע בו" (הארץ 22.11.13). אהבת הקהל, התהילה, הזוהר וההערצה מעניקים כוח אדיר לכל זמר מפורסם, והשאלה הנשאלת:  כיצד אותו זמר בוחר להשתמש בכוח העצום שקיבל? הסיקור העיתונאי הנרחב העלה תמונות מדאיגות ביותר לגבי תשובות אפשריות לשאלה זו. בסביבתו של גולן העידו כי רכבו של הזמר כונה "פות מוביל", הטלפון הנייד שלו – ובו מספרי הנערות "פלא פות", ואילו מי שהזמין את הנערות כונה "פות מנג'ר" – כינויים שכולם מעידים על יחס מחפיץ ומזלזל כלפי נערות ונשים ומצמצם אותם לכדי איבר מינן. 

ידוען אחר- הוא חנן גולדבלט שהורשע בשני מעשי אונס (בבנות 16, 20), מעשים מגונים (בבנות 15, 17), מעשה סדום וניצול יחסי מרות. לאחר שריצה 4 שנות מאסר, הוא שוחרר בגיל 70 וקיבל הזדמנויות לחזור מחדש לבמה. חברו אושיק לוי הסביר שחנן "שילם את חובו לחברה", עיריית בת ים רכשה מחזה שכתב בכלא ואף פרק בכיכובו הוסרט בעבור סדרת אינטרנט. אלה עוררו סערה ציבורית שכן בעבור "אותן נשים שתקף – הסיוט לעולם לא יסתיים... לא כל מה שחוקי הוא גם מוסרי" הדגישה שרת התרבות והספורט לימור לבנת.

ידוען נוסף שכולנו גדלנו עליו, הוא הבדרן ביל קוסבי- שלאחרונה העידו 17 נשים כי סימם ואנס אותן בצעירותן. הפרשייה עדין בחקירה. מקרה מפורסם אחר הוא של ראש ממשלת איטליה לשעבר, סילביו ברלוסקוני שהורשע ונאסר בגין שידול לזנות של צעירה בת 17. קודם לכן, בגיל 73 אשתו בת ה 53 עזבה אותו בגלל רומן שניהל עם נערה אחרת בת 17. מסיבות המין שנהג לקיים התפרסמו בשם "בונגה בונגה", כאשר סיפור שהיה בטקס לתלמידות מצטיינות רה"מ אמר להן "אתן נראות כל כך טוב עד שאני כמעט מתפתה להזמין אותכן ל'בונגה בונגה'". 

ופרשייה אחרונה לקינוח היא משלנו: העיתונאי יעקב העליון הורשע בגיל 71 בגין 4 עבירות של בעילה אסורה בנערה בת 14 ובמעשה מגונה באחותה הגדולה. עונשו- מאסר של שנה אחת בלבד.

מחקרים מצביעים שככל שגיל הנערות צעיר יותר – כך הן פגיעות יותר לניצול ע"י מבוגרים. לייטנברג וזלצמן מאוניברסיטת ורמונט (ארה"ב, 2013) מצאו כי בקרב 34 אחוזים מהנערות שהחלו לקיים יחסי מין בגיל 11 או 12, הפרטנר המיני היה גדול מהן לפחות בחמש שנים. אולם אחוז הנערות שהיה להן פרטנר מיני מבוגר הוא 12 אחוזים בלבד בקרב נערות שהחלו לקיים יחסי מין בגיל 13 עד 15, ושבעה אחוזים בלבד בקרב נערות שהחלו לקיים יחסי מין בפעם הראשונה מגיל 16 עד 18. כמו כן, הם מצאו כי נערות הנמצאות בקשר מיני עם גבר מבוגר נוטות יותר לבצע ניסיונות התאבדות, התמכרות וכניסה להריון בלתי רצוי, מאשר נערות צעירות המקיימות יחסי מין עם בנים בני גילן.

יש צורך בבשלות רגשית וחברתית כדי לקיים יחסי מין, ואילו קיום יחסי מין בגיל צעיר מידי עלול לגרום נזק להתפתחות העתידית של נער/ה. כך לפי השירות הפסיכולוגי של משרד החינוך שפרסם מידע רלוונטי בעקבות הפרשייה של איל גולן: "כשנערה בת 15 מקיימת יחסי מין עם גבר בן 40, אין משמעות למושג ההסכמה. יחסים בין גבר מבוגר לנערה צעירה זוהי עבירה על החוק ופגיעה מינית. יש כאן ניצול של הרצון של הנערה להתקרב לאיש אותו היא מעריצה לטובת צרכים מיניים שלו" (וילנאי וברג, שפ"י, 2013).

דברים רעים קורים כאשר אנשים טובים מעלימים עין. כאזרחים, כהורים, כשכנים, כמחנכים- יש לנו אחריות. אחריות כחברה לגנות מערכות יחסים בין גברים מבוגרים לבין נערות. מה אפשר לעשות? ראשית, לבחור בקפידה למי אנו נותנים כוח, במה להשפעה ותהילה. לא לתת במה לדמויות לא חינוכיות. להוקיע אישים שניצלו מעמדם. גם אם הם ריצו עונש.  

שנית ולא פחות חשוב, לדבר. לשוחח עם הנערות והנערים על מוסר, על חוסן פנימי ועל דרכי התמודדות. לשאול את עצמנו: מה מותר ומה אסור, מה נכון ומה לא. לוודא שהגבולות שלנו ברורים, כדי שנוכל להגיב בזמן אמת. ובכל מקרה,  תמיד, 24 שעות אפשר להתקשר למוקדי הסיוע השונים. גם כדי לשתוק , גם כדי לדבר וגם כדי לבקש עזרה וגם אם זה משהו שקרה למכרה ולא לי.

אנחנו לשירותכן במרכז זכויות נשים עירוני מ.נ.ע טלפון 9678247  ו/או במרכז נשים עירוני טלפון 7446164

כתבה לילי בן עמי ,מרצה בכירה, מנהלת מרכז מנהיגות בירושלים ומגישת פינה בתוכנית הטלוויזיה "עושים סדר"