מקומות בעיר

טלפון  
פקס  
דואל  
אתר אינטרנט
כתובת כיכר המייסדים 1, ראשון לציון
שכונה  
אזור העיר  
מפה
שעות פעילות
 
תיאור

עוד לפני עלייתם לקרקע, תיקנו מייסדי ראשון לציון תקנות בדבר החיים במושבה. בסעיף י"ז בתקנון כתוב: "על הוועד לייסד בית כנסת לתפילה...".

כאשר עלו המתיישבים על אדמתם, בשנת 1882, הם קבעו את מקום התפילה באוהלו של אחד מחבריהם, לוי הכהן איזנבנד. לאוהל זה הובא ספר תורה שהעלה עימו מחו"ל אחד המייסדים – יוסף פיינברג.

אלחר מכן עבר מקום התפילה לצריפו של יעקב דב פישלזון והוא שימש כבית תפילה עד שנת 1884. בחודש ניסן אותה שנה הקצתה פקידות הברון בניין חדש שישמש כבית תפילה. בבית כנסת זה התפללו בנוסח ספרד, מכיוון שבין המייסדים היו הרוב חסידים שזהו נוסח תפילתם. באותו בניין שכן גם בית הספר לנערים, בו לימדו יהדות וצרפתית.

בחשון תרמ"ה (1885) הניחו את היסוד לבניין בית הכנסת, ובאבן פינת היסוד הכניסו מגילה המספרת על תחילת היווסדה של המושבה. מר ברוך פפירמיסטר, אחד האיכרים במושבה, מונה כאדריכל ומפקח על בניית בית הכנסת. מיקומו של בית הכנסת נבחר בנקודה הגבוהה ביותר במושבה. עם השלמת הקומה הראשונה, אסרו התורכים על המשך הבנייה והיה צורך בקבלת אישור מהשלטונות. האישור בושש להגיע, וכתוצאה מכך הופסקו עבודות הבנייה עד שנת 1889. בחודש אלול שנה זו הושלם הבניין, בעזרת כספי הברון רוטשילד. רשיון הבנייה הממשלתי התקבל רק בשנת 1895. עד אז התפללו אנשי המושבה בחלקו של הבניין שכבר הושלם. 

עיטור​י בית הכנס​ת ותוכניתו

בקיר המזרחי, הפונה לירושלים, עומד ארון הקודש, עשוי עץ, בראשו כתר תורה, שני לוחות הברית ושני אריות משני צידי הלוחות. ארון הקודש הוכן על ידי האומנים הווילנאים, האחים משה יהושע הימן ויצחק הימן. במהלך בניית הארון נהרג משה יהושע על ידי בדואים בעת שעשה את דרכו ברגל מיפו לראשון לציון. הוא נקבר בבית הקברות במושבה.

האריות שבראש ארון הקודש פוסלו על ידי אברהם ליפשיץ, שפיסל אריות נוספים בארץ (בסמטה אלמונית בתל-אביב, ועוד). ליפשיץ היה בעל בית מלאכה לפסלי גבס יצוק וגם עסק ביצירת קישוטים ופיתוחים לבתים, דבר שהיה מודרני בשנת ה- 20 בתל-אביב.

בקיר המזרחי, בצידי ארון הקודש, ישנם חלונות מקושטים - ויטראז'ים. כאשר בנו את בית הכנסת היו חלונות אלו עשויים זכוכית צבעונית, בצבעי השמים והאדמה.

בחזית בית הכנסת, ישנם 12 פתחים, כמספר שבטי ישראל. שני החלונות העליונים ביותר מזכירים בצורתם את שני לוחות הברית. כאשר נבנה הבניין היתה חזיתו אבני כורכר, ללא שום כיסוי. הבניין שופץ 3 פעמים. במהלך השיפוצים הוסיפו את המנורה בראש הגג ואת הכתובת מתחתיה: "תרמ"ה – בית הכנסת הגדול". הבניין צופה בשיש ובשלב האחרון גם סויד בלבן. במשך השנים הוחלפו ריהוט בית הכנסת וספסלי הישיבה, ושופצה הבמה המשמשת לקריאה בתורה.

תוכניתו של בית הכנסת לקוחה מבתי כנסת באזור דרום צרפת. זהו אזור מוצאו של הברון רוטשילד, אשר שלח את תוכניות המבנה ואת הכסף לבנייתו. 

בית הכנסת מכיל למעלה מ- 150 מקומות ישיבה לגברים, ובנוסף עז​רת נשים ביציע.בית הכנסת הגדול

סביבת​ בית הכנסת

סביב בית הכנסת נארג מערך חייהם של אזרחי ראשון לציון, מילדותם ועד זקנתם. גן הילדים שכן בראשיתו בקומת הקרקע של בית הכנסת. בערבי שבתות נהגו בני הנוער להתאסף ולבלות על מדרגות הבית וגם טיולי מוצאי השבת נערכו תמיד מבניין בית הכנסת ועד אליו, לאורך הרחוב הראשי (כיום רחוב רוטשילד).

על הספסלים מחוץ לבית הכנסת נהגו לשבת זקני המושבה, בשעות שבין התפילות. בל"ג בעומר הודלקה מדורה ליד מדרגות הבניין וסביבה התאספו כל התושבים. ברחבת בית הכנסת נערכו החופות וטכסי הנישואין. ברחבה זו נהגו גם להקים "שער כבוד" לכבוד האורחים החשובים שביקרו במושבה, ומשני צידי השער ניצבו תלמידי בתי הספר ותזמורת שהנעימה בנגינותיה.

גם מסעי ההלוויות היו נעצרים ברחבת בית הכנסת, שם נערכו הספדים לנפטרים. בתקופת התורכים שימש המקום כמחבוא ומסתור ל"מתחמקים" משרות צבאי, ומספרים שבאחת הפעמים, כאשר החליטו התורכים לערוך בו חיפוש, נאלצו הבחורים לקפוץ החוצה מבעד לחלונות הקומה השנייה ולהימלט על נפשם.

אין ספק כי בית הכנסת היווה יסוד חשוב בעיצוב הווי חיי המושבה ובליכוד החיים בה.

תמונה ראשית
בית הכנסת הגדול כיום
תחומי עניין לקישור  
קהלי יעד לקישור  
שירותי המקום  
קטגוריה תיירות; בתי כנסת
סוג מרכז נוער  
אזהרה
תמונת אוירה
 
התאמת נגישות פיזית לא
מספר גינה  
קבצים מצורפים
בית הכנסת הגדול כיום

עוד לפני עלייתם לקרקע, תיקנו מייסדי ראשון לציון תקנות בדבר החיים במושבה. בסעיף י"ז בתקנון כתוב: "על הוועד לייסד בית כנסת לתפילה...".

כאשר עלו המתיישבים על אדמתם, בשנת 1882, הם קבעו את מקום התפילה באוהלו של אחד מחבריהם, לוי הכהן איזנבנד. לאוהל זה הובא ספר תורה שהעלה עימו מחו"ל אחד המייסדים – יוסף פיינברג.

אלחר מכן עבר מקום התפילה לצריפו של יעקב דב פישלזון והוא שימש כבית תפילה עד שנת 1884. בחודש ניסן אותה שנה הקצתה פקידות הברון בניין חדש שישמש כבית תפילה. בבית כנסת זה התפללו בנוסח ספרד, מכיוון שבין המייסדים היו הרוב חסידים שזהו נוסח תפילתם. באותו בניין שכן גם בית הספר לנערים, בו לימדו יהדות וצרפתית.

בחשון תרמ"ה (1885) הניחו את היסוד לבניין בית הכנסת, ובאבן פינת היסוד הכניסו מגילה המספרת על תחילת היווסדה של המושבה. מר ברוך פפירמיסטר, אחד האיכרים במושבה, מונה כאדריכל ומפקח על בניית בית הכנסת. מיקומו של בית הכנסת נבחר בנקודה הגבוהה ביותר במושבה. עם השלמת הקומה הראשונה, אסרו התורכים על המשך הבנייה והיה צורך בקבלת אישור מהשלטונות. האישור בושש להגיע, וכתוצאה מכך הופסקו עבודות הבנייה עד שנת 1889. בחודש אלול שנה זו הושלם הבניין, בעזרת כספי הברון רוטשילד. רשיון הבנייה הממשלתי התקבל רק בשנת 1895. עד אז התפללו אנשי המושבה בחלקו של הבניין שכבר הושלם. 

עיטור​י בית הכנס​ת ותוכניתו

בקיר המזרחי, הפונה לירושלים, עומד ארון הקודש, עשוי עץ, בראשו כתר תורה, שני לוחות הברית ושני אריות משני צידי הלוחות. ארון הקודש הוכן על ידי האומנים הווילנאים, האחים משה יהושע הימן ויצחק הימן. במהלך בניית הארון נהרג משה יהושע על ידי בדואים בעת שעשה את דרכו ברגל מיפו לראשון לציון. הוא נקבר בבית הקברות במושבה.

האריות שבראש ארון הקודש פוסלו על ידי אברהם ליפשיץ, שפיסל אריות נוספים בארץ (בסמטה אלמונית בתל-אביב, ועוד). ליפשיץ היה בעל בית מלאכה לפסלי גבס יצוק וגם עסק ביצירת קישוטים ופיתוחים לבתים, דבר שהיה מודרני בשנת ה- 20 בתל-אביב.

בקיר המזרחי, בצידי ארון הקודש, ישנם חלונות מקושטים - ויטראז'ים. כאשר בנו את בית הכנסת היו חלונות אלו עשויים זכוכית צבעונית, בצבעי השמים והאדמה.

בחזית בית הכנסת, ישנם 12 פתחים, כמספר שבטי ישראל. שני החלונות העליונים ביותר מזכירים בצורתם את שני לוחות הברית. כאשר נבנה הבניין היתה חזיתו אבני כורכר, ללא שום כיסוי. הבניין שופץ 3 פעמים. במהלך השיפוצים הוסיפו את המנורה בראש הגג ואת הכתובת מתחתיה: "תרמ"ה – בית הכנסת הגדול". הבניין צופה בשיש ובשלב האחרון גם סויד בלבן. במשך השנים הוחלפו ריהוט בית הכנסת וספסלי הישיבה, ושופצה הבמה המשמשת לקריאה בתורה.

תוכניתו של בית הכנסת לקוחה מבתי כנסת באזור דרום צרפת. זהו אזור מוצאו של הברון רוטשילד, אשר שלח את תוכניות המבנה ואת הכסף לבנייתו. 

בית הכנסת מכיל למעלה מ- 150 מקומות ישיבה לגברים, ובנוסף עז​רת נשים ביציע.בית הכנסת הגדול

סביבת​ בית הכנסת

סביב בית הכנסת נארג מערך חייהם של אזרחי ראשון לציון, מילדותם ועד זקנתם. גן הילדים שכן בראשיתו בקומת הקרקע של בית הכנסת. בערבי שבתות נהגו בני הנוער להתאסף ולבלות על מדרגות הבית וגם טיולי מוצאי השבת נערכו תמיד מבניין בית הכנסת ועד אליו, לאורך הרחוב הראשי (כיום רחוב רוטשילד).

על הספסלים מחוץ לבית הכנסת נהגו לשבת זקני המושבה, בשעות שבין התפילות. בל"ג בעומר הודלקה מדורה ליד מדרגות הבניין וסביבה התאספו כל התושבים. ברחבת בית הכנסת נערכו החופות וטכסי הנישואין. ברחבה זו נהגו גם להקים "שער כבוד" לכבוד האורחים החשובים שביקרו במושבה, ומשני צידי השער ניצבו תלמידי בתי הספר ותזמורת שהנעימה בנגינותיה.

גם מסעי ההלוויות היו נעצרים ברחבת בית הכנסת, שם נערכו הספדים לנפטרים. בתקופת התורכים שימש המקום כמחבוא ומסתור ל"מתחמקים" משרות צבאי, ומספרים שבאחת הפעמים, כאשר החליטו התורכים לערוך בו חיפוש, נאלצו הבחורים לקפוץ החוצה מבעד לחלונות הקומה השנייה ולהימלט על נפשם.

אין ספק כי בית הכנסת היווה יסוד חשוב בעיצוב הווי חיי המושבה ובליכוד החיים בה.

כיכר המייסדים 1, ראשון לציון