הפעל נגישות לקוראי מסךנגישותדלג לתוכן מרכזי
 

איך נראית מערכת שעות של תלמידי ראשון לציון לפני מאה שנה?

 הודעות ועדכונים

תיאור

​לרגל פתיחת שנת הלימודים, איך נראית מערכת שעות של תלמידי ראשון לציון לפני מאה שנה?

​איך התבטאו תלמידות העיר במאה הקודמת? ואיזו הערה נכתבה בתעודה לתלמידים על ידי דוד יודילביץ', חניכו של אליעזר בן יהודה, ומהמורים הראשונים שלימדו עברית * בית הספר העברי הראשון, "חביב", פותח את שנת הלימודים ה-133

​בית הספר העברי הראשון בעולם, שלימד את כל מקצועות העברית, פתח את שנת הלימודים ה-133 עם הפרחת מאות בלונים צבעוניים. ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, אמר: "בית הספר חביב מהווה את אחד מסמליה של העיר. דורות של מחנכים ומורים השרישו את השפה העברית במושבה ראשון לציון ובישראל בכלל. אני מאחל לתלמידים שנה מעניינת מהנה ופורייה". סגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק החינוך, ליאל אבן זהר, בירכה את התלמידים וצוות ההוראה על פתיחת שנת לימודים 133.

בית הספר נוסד ב-1886 ובמוזיאון ראשון לציון, שממוקם ממש מעבר לכביש, נמצאת ספריה ובה כיתה משוחזרת מימיו הראשונים של בית הספר. במוזיאון יש גם פריטים היסטוריים מדהימים מימיו הראשונים של בית הספר, כך למשל מערכת שעות של תלמידים מ-1909, שבה לצד מקצועות מוכרים כמו חשבון וצרפתית, יש גם כתיבת הארץ, הסברה, סגנון ואפילו תפירה.

גם לפני מאה שנה היו מחאות, אחת מהן הייתה מחאתן של תלמידות בית הספר שסירבו לקבל את החלטת ועד המושבה לפטר מורה אהוב, וכך הן פתחו את המכתב: "בנפשנו להתערב בעסקי המושבה".

תעודות סיום של התלמידים משנת 1892 היו מעניינות מאוד. המורה, דוד יודילביץ', חניכו של אליעזר בן יהודה, ומהמורים הראשונים שלימדו עברית, כתב על אחד התלמידים "הילד הזה אינו יודע דברי הימים או קינת דוד" או כך נכתב על ילד שהחסיר ימי לימוד "זה שלושה שבועות פעם חולה, פעם הלך יפו ופעם הלך ירושלימה". הציונים היו מ-10 ומטה, כאשר 10 זה כמובן מצוין; ו-1 זה "בושה וחרפה".

יונה שפירא ממוזיאון ראשון לציון מספרת כי השפה העברית הייתה באותם ימים דלה וחסרו בה הרבה מלים. בכל פעם שהרגישו בחסרונה של מילה היו פונים לאליעזר בן יהודה בירושלים שיחדש להם מילה. כך חודשו למשל המילים שביתה והפסקה. דוד יודילוביץ׳ הנהיג בבית הספר את לימודי כל המקצועות בעברית בהשראתו של אליעזר בן יהודה שישב בירושלים. מורי בית הספר כתבו ותרגמו ספרי לימוד במקצועות השונים. דוד יודילוביץ׳ והמורים הקפידו על דיבור עברי בזמן השיעורים וגם בהפסקות ולשם כך מונו ״תורני בשפה העברית״ שהיו מסתובבים בהפסקות החצר בית הספר ורושמים בפנקס כל ילד שדיבר בז׳רגון (יידיש) או בשפה אחרת שאינה עברית והילדים הללו נענשו.

חברת המועצה, ד"ר ענת ליבוביץ ומחזיקת תיק המוזיאונים, הוסיפה: "ראשון לציון ובלבה בית ספר חביב, בית הספר העברי הראשון, מצטיינת במתן כבוד לחינוך ולשפה העברית. במוזיאון ניתן למצוא תיעוד לתחילת "מערכת החינוך" בעיר ואף בארץ, מסמכים ותעודות ונתונים מעניינים מאותם ימי בראשית. כדי ללמוד על ההתפתחות  של ה"אני מאמין" העירוני ניתן לבקר במוזיאון, לעיין במסמכים ובכך להבין את הייחודיות של ראשון לציון, כעיר מובילה חינוך עם הפנים קדימה לעתיד ועם העבר המפואר כתשתית בלעדית לעיר".

יניב אוחנה, דוברות 

בתמונה: מערכת הלימודים של כתה ג׳ לשנת 1909/10. 
תמונה באדיבות מוזיאון ראשון 


תמונה
מערכת שעות לפני 100 שנה
תאריך 08/09/2019
קישור חליפי
קטגוריה אזור קידום (פלאזמה); הודעות רצות (footer)
תאריך תפוגה 15/09/2019
קהלי יעד לקישור לכל המשפחה
תחומי עניין לקישור חינוך
רשימת דפי לובי חינוך
הודעת פלאזמה לא
קבצים מצורפים
מערכת שעות לפני 100 שנה
תאריך: 08/09/2019

​לרגל פתיחת שנת הלימודים, איך נראית מערכת שעות של תלמידי ראשון לציון לפני מאה שנה?

​איך התבטאו תלמידות העיר במאה הקודמת? ואיזו הערה נכתבה בתעודה לתלמידים על ידי דוד יודילביץ', חניכו של אליעזר בן יהודה, ומהמורים הראשונים שלימדו עברית * בית הספר העברי הראשון, "חביב", פותח את שנת הלימודים ה-133

​בית הספר העברי הראשון בעולם, שלימד את כל מקצועות העברית, פתח את שנת הלימודים ה-133 עם הפרחת מאות בלונים צבעוניים. ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, אמר: "בית הספר חביב מהווה את אחד מסמליה של העיר. דורות של מחנכים ומורים השרישו את השפה העברית במושבה ראשון לציון ובישראל בכלל. אני מאחל לתלמידים שנה מעניינת מהנה ופורייה". סגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק החינוך, ליאל אבן זהר, בירכה את התלמידים וצוות ההוראה על פתיחת שנת לימודים 133.

בית הספר נוסד ב-1886 ובמוזיאון ראשון לציון, שממוקם ממש מעבר לכביש, נמצאת ספריה ובה כיתה משוחזרת מימיו הראשונים של בית הספר. במוזיאון יש גם פריטים היסטוריים מדהימים מימיו הראשונים של בית הספר, כך למשל מערכת שעות של תלמידים מ-1909, שבה לצד מקצועות מוכרים כמו חשבון וצרפתית, יש גם כתיבת הארץ, הסברה, סגנון ואפילו תפירה.

גם לפני מאה שנה היו מחאות, אחת מהן הייתה מחאתן של תלמידות בית הספר שסירבו לקבל את החלטת ועד המושבה לפטר מורה אהוב, וכך הן פתחו את המכתב: "בנפשנו להתערב בעסקי המושבה".

תעודות סיום של התלמידים משנת 1892 היו מעניינות מאוד. המורה, דוד יודילביץ', חניכו של אליעזר בן יהודה, ומהמורים הראשונים שלימדו עברית, כתב על אחד התלמידים "הילד הזה אינו יודע דברי הימים או קינת דוד" או כך נכתב על ילד שהחסיר ימי לימוד "זה שלושה שבועות פעם חולה, פעם הלך יפו ופעם הלך ירושלימה". הציונים היו מ-10 ומטה, כאשר 10 זה כמובן מצוין; ו-1 זה "בושה וחרפה".

יונה שפירא ממוזיאון ראשון לציון מספרת כי השפה העברית הייתה באותם ימים דלה וחסרו בה הרבה מלים. בכל פעם שהרגישו בחסרונה של מילה היו פונים לאליעזר בן יהודה בירושלים שיחדש להם מילה. כך חודשו למשל המילים שביתה והפסקה. דוד יודילוביץ׳ הנהיג בבית הספר את לימודי כל המקצועות בעברית בהשראתו של אליעזר בן יהודה שישב בירושלים. מורי בית הספר כתבו ותרגמו ספרי לימוד במקצועות השונים. דוד יודילוביץ׳ והמורים הקפידו על דיבור עברי בזמן השיעורים וגם בהפסקות ולשם כך מונו ״תורני בשפה העברית״ שהיו מסתובבים בהפסקות החצר בית הספר ורושמים בפנקס כל ילד שדיבר בז׳רגון (יידיש) או בשפה אחרת שאינה עברית והילדים הללו נענשו.

חברת המועצה, ד"ר ענת ליבוביץ ומחזיקת תיק המוזיאונים, הוסיפה: "ראשון לציון ובלבה בית ספר חביב, בית הספר העברי הראשון, מצטיינת במתן כבוד לחינוך ולשפה העברית. במוזיאון ניתן למצוא תיעוד לתחילת "מערכת החינוך" בעיר ואף בארץ, מסמכים ותעודות ונתונים מעניינים מאותם ימי בראשית. כדי ללמוד על ההתפתחות  של ה"אני מאמין" העירוני ניתן לבקר במוזיאון, לעיין במסמכים ובכך להבין את הייחודיות של ראשון לציון, כעיר מובילה חינוך עם הפנים קדימה לעתיד ועם העבר המפואר כתשתית בלעדית לעיר".

יניב אוחנה, דוברות 

בתמונה: מערכת הלימודים של כתה ג׳ לשנת 1909/10. 
תמונה באדיבות מוזיאון ראשון