הפעל נגישות לקוראי מסךנגישותדלג לתוכן מרכזי
 

ילד חצוף? מזלזל? תלוי בפרשנות שלכם

נועה כנען


נועה כנעןהוא מכדרר לכם כדור בבית בדיוק ביום הכי קשה בשבוע, כשאתם בעיצומה של מיגרנה, ולא מפסיק למרות כל בקשותיכם. הפרשנות הראשונה שלכם לכך היא שהוא מזלזל? חצוף? נועה כנען מבקשת מכם לעשות לזה א.פ.ר.ת

זוג התחתן לא מזמן ועבר להתגורר בשכונה קטנה. בבוקר הראשון בביתם, ראתה האישה שכנה תולה כביסה לייבוש ואמרה לבעלה: "איזו כביסה מלוכלכת תולה השכ​נה במתלה, תסתכל. אולי היא צריכה סבון חדש, אולי אוכל ללמד אותה איך מכבסים ואולי לעזור לה לכבס את הכביסה?" הבעל החריש ולא הגיב, וכך יום אחר יום חזרה האישה על הערתה בכל פעם שהשכנה תלתה כביסה. באור השמש חשופה לרוח כעבור חודש, הופתעה האישה לראות את השכנה תולה כביסה נקייה. פנתה ואמרה לבעלה: "תראה! כנראה שהיא למדה לכבס, יכול להיות ששכנים אחרים עזרו לה". "אני לא חושב", אמר בעלה, "היום קמתי מוקדם וניקיתי את החלונות שלנו".​

​בעיות התנהגות או בעיות בפרשנות?

לכל אחד מאיתנו יש תפיסת עולם סובייקטיבית שמבחינתו היא האמת. לכל אחד יש אמת פרטית או היגיון פרטי. מכירים את האנשים האלה שאירוע מסוים הופך להיות אסון גדול עבורם, בעוד אנשים אחרים יכולים להסתכל על אותו אירוע ממש כאל מכשול קטן בדרכם? איך זה בעצם יכול להיות? התשובה לכך טמונה בפרשנות, בעוד אחד פירש את האירוע בצורה אחת, האחר פירש את אותו אירוע ממש בצורה אחרת. כשמבינים ומוכנים לאמץ את רעיון הסובייקטיביות, המאבק על "מי צודק?" הופך ללא רלוונטי. הרבה ויכוחים בבית על "מי צודק?" יורדים, כשמבינים שלכל אחד יש פירוש ורגש משלו.
במערכת יחסים בין הורים וילדים אם נשכיל להבין שהילד רואה או חווה את אותו אירוע בצורה אחרת מהחוויה שלי כהורה, נוכל לחסוך מאיתנו הרבה מתיחות, כעס ועצבים.
​​
נכון, קל לומר את זה וקשה ליישם את זה בשטח, ולכן יש טריק שעוזר לנו ליישם את התפיסה הזאת. קוראים לזה א.פ.ר.ת ואלו ראשי תיבות של המילים: אירוע, פירוש, רגש, תגובה.

ילד חצוף? רגע, תעשו לזה א.פ.ר.ת

אז איך משפרים את היחסים שלנו עם הילדים ואיך מתמודדים עם בעיות התנהגות או עם אירועים שיכולים להטריף את הדעת לכל הורה? לפני הכול, עוצרים "ועושים" לזה א.פ.ר.ת. הילד שלכם מכדרר כדור בבית בדיוק אחרי יום ארוך שבו חזרתם עם כאב ראש. ביקשתם ממנו להפסיק אבל הוא המשיך. ביקשתם ממנו שוב להפסיק אבל הוא ממשיך ואפילו מנסה לקלוע לקיר. אתם מבקשים שוב ושוב וחוזר חלילה. בסוף, אחרי שכאב הראש כבר העמיק אתם חוטפים לו את הכדור מהיד וצועקים: "די! נמאס לי! אתה שבוע בלי כדור"

מוכר לרובנו? אז בואו נעשה לזה א.פ.ר.ת

הא' מייצגת את המילה אירוע. במקרה הזה האירוע הוא ילד שמכדרר כדור בבית ולא מפסיק כשמבקשים ממנו. הפ' באפרת מייצגת את המילה פרשנות. הפרשנות שלכם לאירוע הזה היא "הוא לא סופר אותי, הוא חצוף, הוא אגואיסט, הוא מזלזל והוא עושה לי דווקא". הר' במילה אפרת מייצגת את הרגש שמגיע בעקבות הפרשנות. עם פרשנות כזאת מן הסתם הרגש שיתעורר הוא כעס, עצבים ותסכול. הת' מייצגת את התגובה, וכשהרגש הוא כעס ותסכול התגובה הטבעית היא בכי, צעקות וזעם.

עכשיו בואו נעשה לזה א.פ.ר.ת עם פרשנות אחרת. האירוע הוא בכל מקרה אותו אירוע, הילד מכדרר כדור ולא מקשיב כשהוא מתבקש להפסיק. אך אם הפרשנות שלנו לאירוע הזה היא שהילד לא עושה זאת נגדי, אלא בעד עצמו, כי זה משרת משהו אצלו, למשל כי הוא ישב יום שלם בלימודים ועכשיו זקוק להוציא אנרגיה, גם הרגש יהיה אחר, למשל אמפתיה, והתגובה תהיה אחרת, למשל לפנות לילד ולבקש ממנו לצאת לחצר.

כלי לפתרון קונפליקטים

א.פ.ר.ת הוא למעשה כלי לפתרון קונפליקטים. כשהאחד רואה שהשני פועל לא מתוך כוונה רעה נגדו אלא בעד עצמו. ההבנה היא שהדברים אינם בהכרח נגדנו כהורים אלא שיש יותר מדרך אחת להסתכל על הדברים ויותר מפרשנות אחת לאירוע.

באופן מיידי אנחנו כהורים ובכלל כבני אדם ניגשים מיד למה שהכי נגיש לנו, אך אם נעצור לרגע ונרחיב את ראייתנו נחסוך מפגשים טעונים וכעוסים ונוכל לצאת מהם בטוב. המודל הזה יכול להביא אותנו לקיים אווירה של כבוד הדדי בבית. בית שיש בו מקום לכמה דעות וזוויות ראייה שונות הוא בית שתהיה בו קבלה. זה לא פשוט. ככל שאנחנו יותר מעורבים רגשית קשה לנו יותר לראות את הצדק של האחר ולהסכים עם זה שכעת אלה המשקפיים שהוא מרכיב. 
כאלה הם חיינו, הכול תלוי בניקיון החלון, דרכו אנו מסתכלים על המציאות. לכן, כשבאים להעביר ביקורת או לשפוט את האחר, כדאי לזכור שאנו רואים אותו דרך החלון הפרטי שלנו, וכדי לראות את התמונה בצורה יותר ברורה עלינו קודם לנקות את החלון.



הכותבת היא מדריכת הורים ומנחת קבוצות הורים בגישת אדלר. מנחת סדנאות הורים במכללת הורים ראשון לציון. המאמר פורסם בפורטל המשפחה הישראלי.