הפעל נגישות לקוראי מסךנגישותדלג לתוכן מרכזי
 

4 צעדים לשינוי - אימון על פי גישת הרמב"ם

חפציבה  ויניק

חפציבה ויניק

"אחרי החגים יתחדש הכול..."

"אחרי החגים" כבר כאן. הגשם הראשון כבר ירד, באוויר יש ריח שונה, משהו חדש קורה וזה בדיוק הזמן לסמן מטרות ויעדים לשנה החדשה. כמטפלת ומאמנת אישית אני מאוד מתחברת לגישה שמציע הרמב"ם, אחד מגדולי הפילוסופיים של העם היהודי.

הרמב"ם מציין ארבעה שלבים של "חזרה בתשובה". "תשובה" בעיני משמעה: לשוב ולהתחבר אל ה"אני האמיתי" שלי באופן הכי אותנטי, לאו דווקא בהקשר הדתי, אלא בהקשר המנטלי-רגשי, ולחולל שינוי משמעותי בחיינו. איך עושים זאת? מהם 4 הצעדים להשגת השינוי?

שלב ראשון: "חרטה" (תשובה שבלב)

זו המודעות שעשיתי מעשה לא טוב המנוגד לערכים המנחים אותי בחיים, ואני מצטערת עליו. זהו הצער הגדול בידיעה שהתוצאות של השגיאות שלי גרמו נזק לעצמי ואולי גם לקרובים לי. כאן אני נדרשת לזהות באומץ את נקודות החולשה שלי ולגעת בנקודות הכואבות: מה לא עובד אצלי? מדוע אני זקוקה לשינוי? השינוי חייב להיות מלווה בכוונת הלב. החרטה היא הפתח לשינוי. 

שלב שני: "וידוי" (תשובה שבפה)

בשלב זה עליי להודות קודם כל בפני עצמי, אך לא פחות חשוב לבטא זאת גם בפני האחרים. יש כאן לקיחת אחריות על השגיאות שלי. "הטעות היא שלי" - זהו מיקוד שליטה פנימי ולא הטלת אשמה 
על האחר תוך התנערות מהאחריות שלי לתוצאות של הבחירות השגויות שלי. חשיבות הווידוי היא בכוחה של המילה המדוברת. ברגע שאני מסוגלת לבטא את הרעיונות, הרגשות והמחשבות שלי במילים, הם נעשים ברורים ומוחשיים לי יותר. הביטוי המילולי של מחשבותיי יוצר מחויבות שלי להתחלת תהליך שינוי. למחשבות חיוביות שנאמרות רק בלב חסר את הכוח הנחוץ כדי לחולל שינוי משמעותי בתודעה שלנו.

שלב שלישי: "עזיבת החטא"

עליי להפסיק את ההתנהלות הקודמת שלי שגרמה לי נזק, ולאמץ דרכים חלופיות ויעילות יותר להשגת המטרות שאני בוחרת לעצמי. שלב זה מחייב פעולה, התנהגות גלויה.

שלב רביעי: "קבלה לעתיד" 

התחייבות שלא לחזור עוד להרגלים השליליים שלי בעתיד. זה שלב לא פשוט שדורש עבודה עצמית רצינית כדי לא ליפול למחשבות האוטומטיות המנהלות אותי ומשפיעות ישירות על הרגשות ועל ההתנהגויות שלי. זה דורש "להתווכח" עם המחשבות האוטומטיות שלי ולהציע פרשנות אחרת, יעילה יותר. כאן המבחן האמיתי של איכות השינוי שאני בוחרת לחולל בחיי.

​​הרמב"ם בספרו: הלכות תשובה ממחיש את התהליך השלם של החזרה בתשובה: "איזוהי תשובה גמורה? זה שבא לידו דבר שעבר בו ואפשר בידו לעשותו ופירש ולא עשה מפני תשובה... זה בעל תשובה גמורה". 
ובתרגום חופשי: המבחן הוא כאשר אני עומדת במצב דומה למצב שהביא אותי לנפילה ובכל זאת אני מתגברת. זוהי, בעיני הרמב"ם, "תשובה גמורה".

להפתעתי, גיליתי דמיון בין התהליך שמציע הרמב"ם בן המאה ה-12 לבין מעגל השינוי המוכר של פרוצ'סקה ודיקלמנטה, שני פסיכולוגים שבנו מודל מעגלי המתאים לכל סוג של שינוי. המודל שלהם כולל 6 שלבים:

  1. קדם הרהור - שלב של סגירות מחשבתית. האדם אינו מכיר בבעיה שלו או בצורך שלו להשתנות.
  2. הרהור - זהו השלב הראשון בו נוצר סדק בחומת ההתנגדות. האדם מבין שהמצב הקיים אינו מועיל לו, או אף גורם לו סבל.
  3. החלטה - שלב בו האדם אומר "אני רוצה להשתנות". אולם שלב זה אינו מספיק, לפעמים אנשים "נתקעים" בשלב זה זמן רב: "אחרי החגים", "ממחר אתחיל בדיאטה" וכו'
  4. פעולה - בשלב זה האדם מבצע פעולות כדי לקדם עצמו למימוש המטרה אליה הוא שואף.
  5. שימור - זה השלב הקשה ביותר, בו לומדים לשמר את השינוי ולהפוך אותו לאורח חיים.
  6. נפילה - זה שלב הכרחי ונורמלי בתהליך השינוי. אין אדם שאינו נופל. הנפילות הקטנות האלה הן חלק מתהליך השינוי. זה אינו כישלון אלא שלב שבו האדם מגייס את הכלים החדשים שרכש, קם וממשיך הלאה.
למעשה, שלבים 5-6 במעגל השינוי מקבילים לשלב הרביעי של הרמב"ם: קבלה לעתיד, השאיפה לאמץ התנהגויות חדשות ולהפוך אותן לדרך חיים חדשה.

הבה נחשוב על מערכות היחסים העיקריות בחיינו: עם בן הזוג, הילדים, או החברים שלנו, וננסה לבודד את הנקודות שבהן אנו נכשלים הכי הרבה פעמים, ואז נעבור על ארבעת שלבי התשובה. אם ניקח אחריות על ההרגלים השליליים שלנו ונאמין ביכולתנו להשתנות, נוכל להשתמש במעידות שלנו ככר מופלא ללמידה, לצמיחה ולהתחדשות. זה בדיוק הזמן המתאים. בהצלחה!

 

הכותבת הינה מנחת קבוצות הורים וצוותי מורים, מאמנת אישית, זוגית ומשפחתית.