​​​​​נשים - מידע וזכויותזכויות נפגעות עבירה - חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001

החוק נועד להסדיר באופן ממוקד וכולל את זכויותיהם של מי שנפגעו מעבירות פליליות, בכל הקשור להליך החקירה, המשפט וריצוי העונש של הפוגע. החוק נכנס לתוקף ב- 01/04/2005.

זכויות בהוצאה לפו​​​על 

זכייה בפסק דין או קבלת המחאה אינה מבטיחה כי אכן הכסף ישולם, ולעיתים יש צורך לממש את פסק הדין או ההמחאה באמצעות מערכת הגבייה של המדינה – מערכת ההוצאה לפועל. 

כיצד לזהות אלימות במשפחה וכיצד לנהוג?

​​תקיפה

  • האם נזקקת לטיפול רפואי בעקבות התקיפה?
  • האם ניכרים בגופך סימני התקיפה?
  • האם התקיפות מתבצעות לעתים קרובות? האם לאחרונה תדירותן של התקיפות גבוהה יותר מאשר בעבר?
  • האם יש עלייה בחומרת התקיפות?
  • האם אירוע התקיפה האחרון שונה מאירועי תקיפה קודמים? אם כן, במה הוא שונה?

איומים​​

  • האם הושמע כלפיך איום או איומים?
  • האם תוכן האיום היה כללי או ספציפי (ספציפי= האם המאיים אמר מתי, איפה והיכן יזיק לך)?
  • האם האיומים בעבר מומשו?
  • האם היו איומים בנשק חם או קר?
  • האם יש לתוקף נשק ברישיון או נגישות לנשק (לדוגמה, מהצבא או מהעבודה)?

סיבות למידת הסיכון גדולה יותר

  •  התוקף נרקומן, אלכוהוליסט או מובטל
  •  התוקף אלים בהתנהגותו גם כלפי אחרים
  •  התוקף מבצע עבירות תוך הפרת צווים ולאחר מעורבות המשטרה
  •  אין לתוקף מערכת תמיכה (משפחה או חברים)
  •  התוקף מגלה קנאה וחשדנות קיצוניים
  •  הקורבן מבודד על ידי התוקף
  •  התוקף שולט במשאבים הכלכליים של הקורבן ומגביל את יציאת הקרבן לעבודה, יציאה מהבית, ובאופן כללי .

התנהגות כללית של ה​​תוקף כלפי הקור​​בן

  •  האם את חשה כי חייך בסכנה?
  •  האם התוקף יוצר אווירה של טרור בבית?
  • האם התוקף מונע את יציאתך מהבית, מנתק את הטלפון וכדומה?
  • האם התוקף מבודד אותך מבחינה חברתית (משפחה, חברות)?
  • האם יש בהתנהגות התוקף גילויי קנאה וחשדנות קיצוניים (לדוגמה, רוצה לדעת מה את עושה בכל רגע, לאן את הולכת, עם מי את מתרועעת)?
  • ​האם התוקף שולט במשאבים הכלכליים שלך ומגביל את יציאתך לעבודה?

משטרה​​

​מי יכול לבקש צ​ו הגנה?

  1. ​בן המשפחה המאויים
  2. היועץ המשפטי לממשלה או נציגו
  3. פקיד סעד
  4. כל בן משפחה אחר, היודע את הפרטים הקשורים לבקשה

מה מעניק​​ ​הצו?

הצו יכול לאסור על אדם​​ לבצע אחד או חלק מהדברים הבאים:

  1. להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להימצא בתחום מרחק מסוים מאותה דירה.
  2. להטריד את בן המשפחה בכל מקום ו/ או דרך.
  3. לפעול בדרך המונעת ו/ או מקשה שימוש בנכס המשמש כדין את בן המשפחה (גם אילו יש לאדם אשר הוצא נגדו הצו זכות כלשהי בנכס).
  4. לשאת ו/ או להחזיק נשק שניתן לו מטעם צה"ל או מטעם רשות אחרת מרשויות המדינה.

מי רשאי לדווח ל​​משטרה על אלימות במשפחה?

  • כל אדם חייב לדווח למשטרה על חשד לאלימות כלפי ילדים.
  • כל גורם רשאי לדווח למשטרה על אלימות בין בני זוג, למרות שאין חובת דיווח, לפי חוק, על עבירות אלה.
  • הודעה על עבירות אלימות בין בני זוג יכולה להתקבל מגורמים מטפלים בקהילה, מקרובי משפחה, שכנים ועוד.
  • קיימת חובת דיווח של בתי חולים על כל חשש שמתעורר כאשר אדם המגיע לקבל טיפול רפואי בבית חולים היה מעורב במעשה אלימות, בהסתמך על תקנות בריאות העם (הודעה על חשש אלימות) תשל"ו-1975.
  • דיווח למשטרה על אלימות במשפחה יכול להציל חיים. גם אם אתם לא בטוחים, גם אם זה רק חשד קטן - חשוב למהר ולדווח.

שלבי טיפול המשטרה לאחר ​​שהגיעה קריאת חירום על חשד לאלימות בין בני זוג

  • כאשר מתקבלת קריאת חירום על עבירה המתרחשת אותה עת​​, תטופל פנייה זו בעדיפות גבוהה​: שליחת ניידת משטרתית למקום האירוע באופן בהול .
  • בעת הטיפול במקום בו בוצעה בעבירה, יפעל השוטר להפריד בין בני המשפחה, יברר את הפרטים המידיים הנחוצים להערכת הסכנה, יבדוק הימצאות נשק ונגישות לנשק, יבדוק הצורך בטיפול רפואי, לרבות הזעקת גורם חירום רפואי.
  • השוטר יורה לחשוד להתלוות אליו להמשך החקירה. נפגעי העבירה יזומנו לעתים למשטרה גם הם, להשלמת העדות.
  • מודגש , שככלל תימנע המשטרה בשלב זה מגביית עדויות מילדיהם הקטינים של בני הזוג.
  • השוטר יפעל לאיסוף ראיות נוספות המעידות על ביצוע העבירה.
  • בכל מקרה של חקירת חשוד בעבירות אלימות בין בני זוג, ישקול השוטר את הצורך במעצרו של החשוד בביצוע העבירה ואת הסמכות לעוצרו. יישקלו גם חשש לשלומו של הנפגע או של אנשים נוספים וכן יילקחו בחשבון צורכי החקירה וחשש לאפשרות של שיבוש הליכי חקירה ומשפט.
  • בכל מקרה, ייבדק אם לחשוד בביצוע העבירה יש נשק או נגישות לנשק צבאי או לנשק ממקום עבודתו. ככלל, במקרה בו ניתן לתפוס את הנשק האישי של החשוד, תימסר הודעה גם לגורמי צה"ל או לגורמים אחרים המוסמכים לתת נשק. מטרת ההודעה - מניעת נגישות לנשק.
  • במקרה בו לא ייעצר החשוד, יישקל שחרורו בערבות, בין אם על ידי קצין משטרה ובין אם על ידי בית המשפט. תנאי השחרור ייקבעו בהתאם לצורכי ההגנה על נפגע העבירה.

צו מניעה במסגרת מדור​​​ שקט

צו זה הינו שונה מצו הגנה אשר ניתן במסגרת החוק למניעת אלימות במשפחה בכך שהינו צו יציר פסיקה, אשר אינו מעוגן בחוק. צו זה נועד למקרים של סכנה מוחשית לאישה בגין בעלה האלים, אז להיכו האישה לעתור לבית המשפט לבקשת מדור שקט/ שלו. למעשה, האישה מבקשת כי מדורה יהיה שקט/ שלו ויתאפשר לה לחיות בשקט בלי לחשוש מאלימות בעלה.
הקריטריונים למתן צו מניעה עבור מדור שקט:

  1. סכנה מוחשית מידית המרחפת על ראש האישה
  2. מעשי האלימות שהוכחו הם בעלי חומרה מיוחדת
  3. הוכחה של אחריות הבעל למריבות והוכחת תחילתן
  4.  במקרים חריגים, גם אלימות רוחנית יכולה לשמש בסיס למתן צו הרחקה.

הטרדה מא​יימת

הטרדה מאיימת מוגדרת כהטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם, או כי הוא עלול לפגוע בגופו. הטרדה מאיימת יכולה להיות:

  • בבילוש , במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת.
  • בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו.
  • ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר.
  • בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב או בחופש התנועה שלו.
בית המשפט רשאי לתת צו הטרדה מאיימת בהתקיים שני תנאים:
  1. אם בוצעה בעבר הטרדה מאיימת, כהגדרתה בחוק.
  2. כאשר יש בסיס סביר להניח שהמשיב, נשוא הצו, יבצע שוב הטרדה אמיימת כלפי המבקש.
יש לציין כי מתן צו הטרדה מאיימת יש בו כדי להגביל באופן משמעותי את חירותו של מי שניתן נגדו הצו, ולפיכך בתי המשפט נוהגים בזהירות ובאופן מידתי בבואם להפעיל סמכותו זו, שכן מול זכותו של נפגע לשקט ולשלווה עומדת זכותו של הפוגע שלא תוגבל חירותו שלא לתכלית ראויה, ובמידה העולה על הנדרש.
​​