/Residents/Environment/PublishingImages/Animals/animals9.jpg​​כלבת

מחלת הכלבת היא מחלה קטלנית ומדבקת, הקיימת ביונקים בלבד כולל בני אדם. המחלה, הנגרמת על ידי נגיף, נמצאת בישראל וברחבי העולם ואין לה תרופה. 
המשמעות: בעל חיים או אדם ש​חלה בכלבת ימות. רוב הכלבים ימותו תוך 10 ימים מהופעת הסימנים. זו הסיבה, שכלב שנשך נכנס להסגר ותצפית כלבת למשך 10 ימים לפחות. ​
גורם המחלה הוא נגיף החודר למערכת העצבים דרך הרוק של בעל חיים נגוע, בדרך כלל על ידי נשיכה. הנגיף נודד במערכת העצבים עד הגעתו למוח ובלוטות הרוק. תהליך הנדידה יכול להימשך חודשים רבים ותלוי בסוג בעל החיים ומקום הנשיכה. עם הגעת הנגיף למוח ולבלוטות הרוק, הופך בעל החיים למדבק.
סימנים ושינויי התנהגות לבעל חיים שנפגע: תוקפנות, ריור, אפאטיות וכדומה. יחד עם זאת, חלק מהסימנים עשויים לא להתבטא.
אבחון נגיעות בעלי חיים בכלבת היא על ידי בדיקת המוח בנתיחה שלאחר ה​מוות.​​ מידע על מתן חיסונים כנגד כלבת​מידע על כלבים משוטטים וטיפול בנשיכות

פרעוש הכלב והחתול

פרעוש הוא חרק קטן מאוד בצבע חום כהה, זריז וקופצני. הפרעושים קופצים על בעלי החיים ממשפחת היונקים הנמצאים בסביבתם וניזונים מדמם. הפרעושים מעדיפים לשכון על גופם של כלבים וחתולים ולא להישאר בסביבה לא מוגנת. לעיתים קשה לראות את הפרעושים עצמם על בעלי החיים, מכיוון שהם נוטים להתחבא בתוך השיער, אך בדרך כלל נראה סימני גירוד בחלק הגוף האחורי וצואת פרעושים (נראה כמו גרגרי פלפל שחור) באזור בסיס הזנב והמפשעות.
עקיצת הפרעוש עלולה לגרום לתגובות אלרגיות על גבי עורו של הכלב, ולעיתים רחוקות גם על עורם של בני אדם אותם הוא עוקץ. 

קרצייה

קרצייה היא טפיל הקרוב למשפחת העכבישים והסרטנים. לקרצייה הבוגרת יש שמונה רגליים והיא חומה. הקרציות פעילות בעיקר בחודשי האביב והקיץ ובעיקר באזורי בור ושדות. הן אורבות לבעלי החיים על קצוות צמחים ו"תופסות טרמפ", כאשר בעל החיים עובר בסמוך.
בסביבה עירונית, הקרציות נטפלות בעיקר לכלבים. הן נצמדות לעורו של הכלב בעזרת גפי הפה שלהן ומוצצות דם. לאחר מציצת הדם הן מתנפחות ונשארות צמודות לעורו של הכלב. בעת מציצת הדם, הן עלולות להעביר לכלב מחלות קטלניות.
ישנם סוגים מסוימים של קרציות העלולים להעביר מחלות גם לבני אדם, קרציות אלו לא נמצאות בדרך כלל על כלבים וחתולים.
ישנם תכשירים רבים בשוק להרחקה וקטילה של טפילים חיצוניים, פנו אל הוטרינר המטפל בכדי למצוא את התכשיר המתאים ביותר עבור כלבכם. 

קדחת קרציות (ארליכיוזיס)

אחת המחלות המועברות על ידי קרצייה, גורם המחלה הוא טפיל המועבר אל זרם הדם של הכלב. ​

טפילים של מערכת העיכול

מרבית הכלבים יסבלו במהלך חייהם מטפילים פנימיים במערכת העיכול. ישנו מגוון רב של טפילים פנימיים והוא כולל חד תאיים, תולעים וטפילים אחרים. לעיתים ניתן לראות תולעים בצואה או בקיא כעדויות לנגיעות. 

תולעים שטוחות

כלבים הנגועים בפרעושים עלולים להיות נגועים גם בתולעים, שכן הפרעושים עלולים להעביר לכלב תולעים שטוחות הנראות לעיתים על גבי צואת הכלב כמו סרטים קטנים ולבנים או כגרגרי אורז. הידעת! מומלץ לבצע טיפול תקופתי מונע במהלך כל השנה כנגד פרעושים קרציות וטפילי מעיים (""תילוע"").​

תולעים עגולות

כלבים בגילאים שונים, ובמיוחד גורים, יהיו נגועים בתולעים עגולות הנראות כמו מקלות ספגטי ארוכים ועגולים. ההדבקה נעשית מהאם לגורים וכן בין כלבים.
אם כלבכם מראה את סימני מערכת העיכול, כגון שלשול, הקאות, חוסר תאבון, גירוד או גרירת פלג גוף אחורי על הרצפה, מומלץ להביאו לבדיקה והתייעצות אצל וטרינר.

לתשומת לבכם, מומלץ לשטוף ידיים לאחר משחק ומגע עם כלבים ובמיוחד לפני הארוחה שכן חלק מהתולעים עלולות להדביק גם אנשים ובעיקר ילדים. 
בקרב ילדים קיימת נגיעות בתולעת קטנה מאוד המועברת בקלות רבה במגע בין ילדים בגן. קשה מאוד למנוע את המעבר של התולעת בין הילדים אך אין לה כל קשר עם בעלי חיים. ​

תולעת הפארק (שם לועזי: "ספירוצרקה לופי")

תולעת עגולה הנפוצה במקומות רבים בעולם. כלבים נדבקים בעיקר על ידי אכילת חיפושיות זבל נגועות בתולעת. חיפושיות הזבל אוכלות צואה של כלבים מודבקים המכילה את ביצי התולעת. כלבים בריאים נדבקים בעת אכילה או רחרוח גללי צואה של כלבים, המכילים חיפושיות הנגועות בתולעת. לאחר הבליעה של חיפושית הזבל, הזחלים של התולעת משתחררים לחלל הקיבה ומשם נודדים ברקמות ומגיעים לאיברים שונים. בין הנזקים שגורמת המחלה ניתן למצוא פגיעות באבי העורקים עד כדי דימום לחלל בית החזה ומוות, יצירת "קן" בוושט (צינור הבליעה) הגורם לבעיות ופליטות מזון. הקן עלול להפוך ברבות הימים לגידול סרטני ממאיר. ​

לתשומת לבכם, תולעת הפארק נמצאת גם באזור ראשון לציון. איסוף צואת כלבים באופן קבוע יצמצם באופן משמעותי את הפצת תולעת הפארק.

שלשול

אחת הסיבות הנפוצות לביקור אצל וטרינר היא שלשול, עם או בלי הקאות.
בין הגורמים לשלשול: אכילה של מזון מקולקל/ אשפה, טפילי מעיים, גירוי מערכת העיכול על ידי גופים זרים, אלרגיה לסוגי מזון מסוימים ודלקות מסיבות שונות.
אם כלבכם משלשל, מומלץ למנוע ממנו מזון למספר שעות, אך חשוב לאפשר לו לשתות מים.
אפשרות למזון אחר: להאכיל את הכלב סבמזון קל עיכול כגון, אורז לבן מאודה ללא תבלינים, ושמן עם מעט חזה עוף מבושל במים או מזונות מסחריים קלי עיכול.
 במקרים הבאים: דם בצואה/ השלשול בתדירות ובכמות גדולה/ השלשול נמשך מעל 24 שעות - מומלץ לפנות לבדיקה אצל וטרינר​.

חיסון משושה

החיסון המשמעותי ביותר הינו "חיסון משושה", המכיל תרכיב כנגד 6 מחלות מדבקות בכלבים. ​
גורי כלבים יחוסנו מגיל 6 שבועות בסדרת חיסוני "משושה". החיסונים מבוצעים במרפאות וטרינריות פרטיות. את החיסון. מומלץ לחסן את הגורים מספר פעמים בחודשים הראשונים לחייהם, בכדי ליצור "זיכרון חיסוני".
חיסון לכלבים בוגרים - להמשיך ולחסן בהתאם להמלצת הוטרינר המטפל. ​​

מחלות נפוצות, אשר כנגדן פועל החיסון

  • ​​מחלת ה"כלבלבת" (דיסטמפר)

מחלה העלולה להיות קטלנית המועברת על ידי נגיף. סימני המחלה: סימנים עצביים, והפרשות מוגלתיות מהאף והעיניים.
כלבים ששורדים את המחלה עלולים לסבול מסיבוכיה לשארית חייהם.

  • ​מחלת ה"פרוו וירוס"

​מחלה הנגרמת על ידי נגיף עמיד מאוד בסביבה. סימני המחלה: הקאות, שלשול דמי, חוסר תאבון וחולשה.
המחלה מועברת באמצעות צואה ורוק. עקב עמידות הנגיף בסביבה, הדבקה יכולה להתרחש גם חודשים רבים לאחר מקרה המחלה האחרון. המחלה עלולה להיות קטלנית בעיקר בגורים. המחלה נפוצה במדינת ישראל ופוגעת בגורים לא מחוסנים או גורים שלא סיימו את סבב החיסונים שלהם. מסיבה זו,  מומלץ להימנע מלהפגיש גורים צעירים עם כלבים בוגרים או לתת לגורים שלא סיימו את סדרת חיסוניהם להסתובב במקום בו כלבים אחרים עושים את צרכיהם.​​

מידע נוסף: כל המידע על כלבים >>​​​​​​​​