​​​​​​ חיות ברראשון לציון הינה עיר שקמה על גבי החולות. שטחי העיר מהווים בין השאר בית גידול למגוון רחב של חיות בר (יונקים, עופות, זוחלים, דו-חיים וחרקים). עם הזמן התפתחה העיר מערבה ומזרחה והקרבה של תושבי העיר לחיות הבר המתגוררים באותם שטחים הלכה וגברה. מפגשים יום יומיים עם חלק מבעלי החיים נראים לנו טבעיים לחלוטין אך קיימים גם בעלי חיים אשר המפגשים איתם הם נדירים יותר וגורמים לעיתים לבהלה בקרב הציבור שלא לצורך. 

הכרת בעלי חיים הללו ולימוד תכונותיהם יביאו ל​הבנה כי במקום להירתע מהם חובתנו לכבד ולהגן עליהם אחרת ייעלמו חלילה מנוף עירנו.

בכל פנייה הקשורה לנושא חיות בר ניתן לפנות למוקד 106 ו/או למוקד משרד ההגנה על הסביבה *6911​

שועל מצוי

השועל המצוי הוא יונק קטן, שמשקלו עד 4 קילוגרם, צבעו חום-זהוב וקצה זנבו לבן. השועלים נפוצים באזורים רבים בארץ וכיוון שמזונם מגוון והם משלבים בו גם שאריות ואשפה ביתית, ניתן לראותם גם בתוך יישובים. 

בתחומי העיר ראשון לציון, קיימת אוכלוסיית שועלים המרוכזים בעיקר בשטחים הלא מיושבים בפאתי העיר, כגון בגבולות הערים ראשון לציון וחולון (אתר האשפה והשטחים שבין חוף הים לשכונות המערביות של העיר), אך נמצאים גם בשטחים חוליים במספר שכונות ברחבי העיר. 

הפחד משועלים בקרב האוכלוסייה אינו נובע מגודלם והפוטנציאל לפגיעה פיזית מהם, אלא בגלל הקשר שלהם להעברת מחלת הכלבת, עם זאת ראוי לציין שהסיכוי ששועלים בראשון לציון יהיו חולים במחלת הכלבת הינו קלוש ביותר שכן הבניה המסיבית בעיר גרמה לקיטוע הרצף הטריטוריאלי שלהם וגם משום שלא אובחן בראשון לציון עשרות שנים מקרה כלבת בבעלי-חיים. במטרה למנוע את הסיכוי הקטן ביותר של הדבקת השועלים במחלת הכלבת, מבצע השירות הווטרינרי העירוני בכל שנתיים חיסונים אוראליים (חיסונים באמצעות פיתיונות בהם מוחדר תרכיב החיסון אשר נאכלים על ידי השועלים) למניעת כלבת, בקרב אוכלוסיית השועלים ברחבי העיר ראשון לציון ובגבולותיה עם ערים אחרות.

​הדבקה במחלת הכלבת של אדם או בעל חיים תתרחש רק באמצעות נשיכה על ידי בעל חיים החולה בכלבת.

צבי ארץ ישראלי

צבי ארץ ישראלי הוא תת מין של הצבי המצוי, יונק בינוני מסדרת מכפילי הפרסה, צמחוני מובהק, מסוגל לנתר ולרוץ במהירויות גבוהות ונוהג לקיים חיי משפחה ועדר.
בסביבות ראשון לציון ניתן למצוא אותם באזור החולות הנושק למערב העיר. הסכנות לצבאים בארץ כוללים ציד לא חוקי ובלתי מבוקר (כמו בארצות הסובבות אותנו, שם נמצא הצבי בסכנת הכחדה) תאונות דרכים, הפרעה מצד מטיילים לעופרים וטריפה של זאבים, תנים ולהקות כלבי בר. מראה הצבאים בחולות ראשון משובב ויפה – חשוב שנדע לשמור עליהם גם למען הדורות הבאים.

תן זהוב

התן הנפוץ בישראל הינו התן הזהוב הדומה במראהו לכלב ולזאב ושוקל בין 5 ל- 12 קילוגרמים.
ישנם אזורים בארץ בהם התנים נפוצים מאוד למשל ביערות ירושלים, אך בתוך העיר ראשון לציון לא נצפו תנים כבר שנים רבות. תנים בודדים נצפו בפאתי העיר בשטחים הפתוחים אך הם פחדנים מאוד ונמנעים ממפגשים עם בני אדם.

חזיר הבר

החזיר הינו יונק אוכל כל-חי בעדרים המורכבים לרוב מנקבות וגוריהם. העדר עשוי למנות עד כ-20 חזירים. הזכרים לרוב אינם מהווים חלק מהעדר אלא מסתובבים לבדם ומצטרפים אליו רק בתקופת הרבייה. משקלו של חזיר בוגר נע בין 60 ל-90 קילוגרמים.

מזה שנים רבות חיים חזירי בר באזורים הלא מיושבים בפאתי העיר ראשון לציון ובעקבות התפתחות העיר מערבה, קיימת עלייה במספר המפגשים של תושבים עם חזירי בר. מפגשים אלו עלולים להוביל לבהלה בקרב תושבי העיר אך יש להדגיש כי חזירי בר מפחדים מבני אדם ואינם מהווים סכנה לציבור.
חשוב לשמור מהם מרחק ולהימנע ממגע עמם. אין להתגרות בהם ובעת מפגש בין תושב לחזיר בר מומלץ להתרחק בהליכה רגועה. 

יש להימנע ממתן מזון לחזירי הבר, הדבר גורם להם לאבד את הפחד הטבעי הטבוע בהם מהאדם. איבוד הפחד מוביל אותם להתקרב למגורי האדם בחיפוש אחר מזון ומים. כתוצאה מכך מתקיימים מפגשים תכופים עם התושבים ודבר זה עלול להוביל לפגיעה בבני אדם כתוצאה מתאונות דרכים או תקיפה ישירה בתקופות הרבייה ובתקופת ההמלטות כאשר האימהות מגינות על גוריהן.

קיפוד

באזור ראשון לציון ניתן לראות שני מיני קיפודים: הקיפוד המצוי וקיפוד החולות.
אורכו של הקיפוד הוא כ-20 סנטימטרים, גופו מגושם, ראשו מחודד לפנים, חוטמו בצורת חדק בר-תנועה וגבו מכוסה קוצים.
הקיפוד הוא אוכל כל וניזון מחרקים, חלזונות, זוחלים קטנים ואף מנחשים.

קיפודים חיים בסביבות העיר והם חלק מהסביבה שלנו. הם אינם מסוכנים כלל אך כניסתם לחצרות הבתים בחיפוש אחר מזון, עלולה להפחיד אנשים שאינם מורגלים לראותם. הקיפודים נמשכים אל מקורות הזנת חיות המחמד שלנו (מזון המושאר עבור חתולי רחוב או קערות שבהם מזינים כלבים בחצר) ובכדי להימנע מכניסתם לחצרות, מומלץ להאכיל את חיות המחמד שלנו בתוך הבית או להקפיד לאסוף את שאריות המזון. 

נמייה מצויה

הנמייה הינה טורף קטן הנפוץ בכל חלקי הארץ, היא אוכלת כל וטורפת מגוון בעלי חיים הקטנים ממנה כולל נחשים ומהווה גורם חשוב בוויסות אוכלוסיית נחשי צפע.
ניתן לראות נמיות בודדות בראשון לציון במיוחד באזורים פתוחים בפאתי העיר.
באזורים כפריים ידועה הנמייה לרעה עקב התפרצות ללולים והריגת תרנגולים, אולם בעיר אנו יכולים בעיקר לברך על יתרונותיה.

עורב אפור

העורב הנפוץ ביותר במדינת ישראל הינו בעל צבע אפור על פני חלקים גדולים של גופו.
העורב מבלה חלק ניכר מזמנו על הקרקע בחיפוש אחר מזון תוך ניתור או הליכה. עורבים מאופיינים ביכולת קולית מגוונת וקולותיהם מנוצלים לקריאות זיהוי, שיחה או מצוקה. הם חיים בלהקות וקניהם נבנים על ענפי עצים גבוהים, בנקיקים ואף בחריצים וחלונות בניינים.
העורבים ניזונים משאריות מזון בסביבת מעונו של האדם, כגון: פגרים, גוזלים, ביצים, מכרסמים, לטאות וזוחלים קטנים, נבטי זרעים, פירות, אגוזי פקאן ועוד.

העורבים הם מונוגמים והקשר בין בני הזוג נשמר לאורך שנים. בעונ​ת הקינון, באביב, בזמן שהם מגדלים את גוזליהם הם טריטוריאליים ועלולים לאיים ולתקוף כל אדם ​או בעל חיים בקרבת הקן. הם יכולים לזכור ולזהות אנשים שאספו גוזל או שעשו פעולות שנתפסו בעיניהם כמאיימות ולתקוף אותם גם במקום מרוחק ממקום הקינון. 
מידע על תקיפת ציפורים ודרכי מניעה

​נחשים

נחשים הם זוחלים בעלי חום גוף משתנה הניזונים מבשר (בעיקר טרף של מכרסמים ואפרוחים). בארץ ישראל ישנם כ–40 מיני נחשים שונים, כאשר רק 9 מהם ארסיים והנפוץ בהם הוא נחש הצפע, שנמצא גם בראשון לציון.
נחשים מצויים במקומות בהם יש להם מסתור וטרף וניתן לראותם בחצרות, בעיקר בבתים המצויים בסמיכות לשטחים פתוחים. לא קיימת הדברה כנגד נחשים ובכדי למנוע הימצאות נחש בחצר הבית, יש להקפיד על ניקיון החצר, פינוי גרוטאות המשמשות להם למחסה ולטיפול כנגד מכרסמים.

השירות הוטרינרי העירוני מספק לתושבי העיר שירות ייחודי של לכידת נחשים וזוחלים ארסיים באמצעות לוכד נחשים מוסמך.
אם נתקלים בנחש, לפנות למוקד העירוני - 106 , להתרחק מהנחש ולא לנסות ללכוד אותו ו/ או להרוג אותו. הפעולה הנדרשת תתבצע על ידי הלוכד המוסמך ללא המתת הנחש. בהמשך ישוחרר הנחש בטבע הרחק מבתי התושבים בתיאום עם רשות הטבע והגנים.

מיני פולשים

מינים פולשים הם בעלי חיים (או צמחים) שחרגו מתחום תפוצתם הטבעי בעולם, לרוב עקב פעילות האדם והם מתרבים בסביבה חדשה. נוכחות המינים הפולשים מובילה לשינוי אקולוגי במקום החדש ומשפיעה על המינים המקומיים. לרוב המינים הפולשים הם אגרסיביים וסתגלניים ובכך מדכאים את המינים המקומיים וגורמים לנזק לסביבה ואף לכלכלה. המינים הפולשים גורמים להכחדת מינים אחרים ובכך מעמידים בסכנה את המגוון הביולוגי העשיר של מדינתנו. 
 מינים פולשים הם חיות בר והטיפול בהם הוא באחריות של רשות הטבע והגנים.

מיינה מצויה (הודית) 

עוף ממשפחת הזרזירים. המיינה אוכלת כל ותזונתה מגוונת (כולל גוזלים של ציפורים אחרות). המיינה גורמת לדחיקה של מיני ציפורים מקומיים ולעיתים מהווה מטרד עקב התנהגותה חסרת הפחד והאגרסיבית בעיקר בתקופת הקינון, ההמלצות שניתנו בעניין עורבים רלוונטיות גם לגביה.​

דררה קרמר 

דררה ירוקה מצויה, הוא תוכי טרופי החי בלהקות ונפוץ באסיה ואפריקה. הדררה הוא תוכי בינוני בגודלו, רעשן, ניזון מכל הבא ליד אך ביחוד מעדיף אגוזי פקאן, גרעיני חמניות ופירות​. הדררה מהווה מין פולש באזורים רבים בעולם כולל במדינת ישראל. הם אוהבים לשהות בחורשות ובעיקר בסביבת עצי אקליפטוס וסיגלון.
בעקבות ההתרבות המוגברת של המין בישראל הוא מסב נזקים משמעותיים לחקלאות ובאזורים אלו רשות הטבע והגנים מאפשרת דילול שלהם.
בעי​ר, רמת הנזקים של הדררה נמוכה יותר ובעיקר כוללת כרסום של מבנים, נזק לגינות פרטיות ומטרד רעש. 

רשות הטבע והגנים אוסרת על הציבור העירוני ללכוד תוכים אלה מהטבע. מכיוון שהדררה כיום נפוצה בכל הארץ, דילולה בעיר לא יכול למנוע את הימצאותה בראשון לציון.

עטלפי פירות

עטלפים אוכלי פירות מהווים חלק מהטבע העירוני וקיומם בתחומי יישוב הינה עובדה מוגמרת. לא כל העטלפים בתחומי יישוב הינם אוכלי פירות, חלקם הינם עטלפים אוכלי חרקים. עטלפי החרקים הינם חיות בסכנת הכחדה וקיומם בסביבתנו חשוב ביותר כיוון שהם מהווים מדביר ביולוגי חשוב למזיקים כגון יתושים ויבחושים. 

בעוד שקיים פחד אנושי מן העטלפים, המבוסס רובו ככולו ממיתוסים (כגון: דרקולה) , חשוב לציין כי אין כל נזק הנגרם מעטלפים המתעופפים בלילה אלא אך ורק מהפרשותיהם של עטלפי פירות. עטלפי פירות נמשכים מאוד לפירות עסיסיים ומרכיבים של עצים מסוימים כגון תמרים, אזדרכת , פיקוס וכדומה.

בהתאם להנחיות משרד הגנת הסביבה, מחוייבת העירייה בטיפול בצמצום מפגע הנגרם מהפרשות עטלפי פירות ולדאוג לגיזום עצים בעלי פירות מבשילים במרחב הציבורי ולפעול לתכנון מושכל של העצים בגינות הציבוריות. 

קיימות אפשרויות רבות להרחקת עטלפי הפירות: שימוש ברשתות, אורות סנוור ומכשירי הרחקה על קוליים המופעלים על ידי מרחיקי עטלפים מקצועיים. יש צורך בתחזוקה עקבית לאמצעים אלה עקב הסתגלות העטלפים.

תלונה בנושא מיפגע הפרשות עטלפי הפירות בגינות הציבוריות- לפנות למוקד העירוני - 106 , התלונה תיבדק על ידי השירות הוטרינרי ובמידת הצורך תועבר לטיפול מחלקת הגינון. אחריות העירייה בנושא זה, הינה בטיפול בעצי הפרי המצויים במרחב הציבורי בלבד. 
מכיוון שישנם עצי פרי רבים בשטחים הפרטיים ובגינות התושבים, ומכיוון שקיום עטלפים במרחב העירוני הינה עובדה קיימת, באחריות התושבים לגזום את עצי הפרי שלהם או לכסותם ברשת.​​