יקירי העיר ואזרחי כבוד

שנת קבלת האות  
תיאור

​​מהאיכרות הראשונות בארץ, חברה ופעילה בארגוני נשים, מחברי ועד המושבה.

נולדה בברסט ליטובסק, היא בריסק דליטא, שבאימפריה הרוסית.
למדה לימודים כלליים בגימנסיה רוסית ולימודי עברית אצל מורה פרטי. 

מרגע שלמדה עברית, בגיל 16, החלה לפרסם מכתבים ומאמרים בעיתון "המליץ". 

עוד בצעירותה ברוסיה הייתה חברה פעילה בתנועת "חיבת ציון".

עם נישואיה ליחיאל מיכל פוחצ'בסקי בשנת התרמ"ט, 1889, עלתה לארץ והגיעה לראשון לציון. 

כאן שילבה עבודה במשק עם פעילות ציבורית וכתיבה ספרותית. 

הייתה איכרה, מהראשונות בארץ, שטיפלה ברפת ובלול, בגינת הירק ובערוגת הפרחים.

לצד כל אלה, כתבה מאמרים בענייני ציבור וכן, סיפורים ורשימות מחיי הארץ תחת שם העט נפ"ש (קרי: נחמה פיינשטיין, שם נעוריה). 

ספריה שהתפרסמו הם: ביהודה החדשה, בכפר ובעבודה. 

ביתה של היה אחד הבתים הראשונים במושבה, שהונהג בו הדיבור העברי, והיה מקום מפגש לסופרים בני הזמן. 

הבית אף שימש מרכז לצעירי המושבה. 

עמדה בראש הנשים שהתעוררו בראשית המאה וייסדו את "חברת לינה", שדאגה לאכסן במשך מספר ימים עוברי אורח עניים. 

עסקה בפעילות ציבורית למען זכויות האישה, ועם קבלת זכות הבחירה השלמה לנשים, נבחרה לראשות ועד המושבה (תר"פ, 1919).

אולם, משום שהשעה הייתה "שעת חירום ורבת אחריות", העבירה את התפקיד לידיים אחרות, וכיהנה, במשך מספר שנים כחברת הוועד. 

​הייתה חברה בוועד בית הספר במושבה, באת כוח "אגודת הנשים", באת כוח הוועד הלאומי מטעם המושבה בשנת 1921 ,חברת ועדת התרבות של המושבה, חברה בוועדת השופטים וחברה באגודת הסופרים העברית. 

כחברה קרובה של הנריאטה סאלד, הייתה חברה פעילה בוויצ"ו.

תמונה
נחמה פוחצ'בסקי
סוג האות נשים בולטות
קבצים מצורפים
נחמה פוחצ'בסקי
סוג האות:נשים בולטות

​​מהאיכרות הראשונות בארץ, חברה ופעילה בארגוני נשים, מחברי ועד המושבה.

נולדה בברסט ליטובסק, היא בריסק דליטא, שבאימפריה הרוסית.
למדה לימודים כלליים בגימנסיה רוסית ולימודי עברית אצל מורה פרטי. 

מרגע שלמדה עברית, בגיל 16, החלה לפרסם מכתבים ומאמרים בעיתון "המליץ". 

עוד בצעירותה ברוסיה הייתה חברה פעילה בתנועת "חיבת ציון".

עם נישואיה ליחיאל מיכל פוחצ'בסקי בשנת התרמ"ט, 1889, עלתה לארץ והגיעה לראשון לציון. 

כאן שילבה עבודה במשק עם פעילות ציבורית וכתיבה ספרותית. 

הייתה איכרה, מהראשונות בארץ, שטיפלה ברפת ובלול, בגינת הירק ובערוגת הפרחים.

לצד כל אלה, כתבה מאמרים בענייני ציבור וכן, סיפורים ורשימות מחיי הארץ תחת שם העט נפ"ש (קרי: נחמה פיינשטיין, שם נעוריה). 

ספריה שהתפרסמו הם: ביהודה החדשה, בכפר ובעבודה. 

ביתה של היה אחד הבתים הראשונים במושבה, שהונהג בו הדיבור העברי, והיה מקום מפגש לסופרים בני הזמן. 

הבית אף שימש מרכז לצעירי המושבה. 

עמדה בראש הנשים שהתעוררו בראשית המאה וייסדו את "חברת לינה", שדאגה לאכסן במשך מספר ימים עוברי אורח עניים. 

עסקה בפעילות ציבורית למען זכויות האישה, ועם קבלת זכות הבחירה השלמה לנשים, נבחרה לראשות ועד המושבה (תר"פ, 1919).

אולם, משום שהשעה הייתה "שעת חירום ורבת אחריות", העבירה את התפקיד לידיים אחרות, וכיהנה, במשך מספר שנים כחברת הוועד. 

​הייתה חברה בוועד בית הספר במושבה, באת כוח "אגודת הנשים", באת כוח הוועד הלאומי מטעם המושבה בשנת 1921 ,חברת ועדת התרבות של המושבה, חברה בוועדת השופטים וחברה באגודת הסופרים העברית. 

כחברה קרובה של הנריאטה סאלד, הייתה חברה פעילה בוויצ"ו.