יקירי העיר ואזרחי כבוד

שנת קבלת האות  
תיאור

​אחות, ממקימי תחנת מד"א (מגן דוד אדום) בעיר ויושבת ראש נשות חרות בעיר.

נולדה בראשון לציון, ולמדה בבית הספר העממי "חביב" במושבה. 

בוגרת בית הספר לאחיות "הדסה" בירושלים. 

כחברה בחברת "לינת צדק", טיפלה בחולים שהיו בודדים. 

כשנאסרו הוריה על ידי התורכים בעקבות פרשת מחתרת ניל"י (נצח ישראל לא ישקר), טיפלה באחיה הקטנים, שנותרו ללא אמצעי קיום. פעילה בספרייה הציבורית במושבה, כשזו שכנה במרתף בית הכנסת. 

אחרי מלחמת העולם הראשונה, עזבה לקיבוץ מרחביה שבעמק יזרעאל, שם התקבלה כחברה בקבוצת נערות. עבדה בגינת הירק, חלתה בקדחת ונאלצה לחזור לביתה שבראשון לציון.

עבדה כאחות בבית החולים בצריפין, ובשנת 1940 הייתה בין מקימות תחנת מד"א (מגן דוד אדום) בראשון לציון והייתה פעילה בה. בית מד"א (מגן דוד אדום) כלל בית חולים עם חדר ניתוח, ו-36 מיטות לאשפוז פצועים. 

לקחה חלק בייסוד אגודת "מכבי" במושבה, והיתה פעילה בליגה למלחמה בשחפת ו "בנות ברית". 

היתה במשך שנים רבות חברת מרכז "חרות" וההנהלה, וכיהנה כיושבת ראש נשות "חרות" בראשון לציון. 

​בשנותיה המאוחרות התמסרה לאיסוף ומיון מכתביו של דודה, ישראל בלקינד. 

ליוותה את המוזיאון לתולדות ראשון לציון מיום הקמתו ועד לפטירתה, והעלתה על הכתב את תולדות בני משפחות בלקינד ופרימן.

תמונה
מאירה בלקינד
סוג האות נשים בולטות
קבצים מצורפים
מאירה בלקינד
סוג האות:נשים בולטות

​אחות, ממקימי תחנת מד"א (מגן דוד אדום) בעיר ויושבת ראש נשות חרות בעיר.

נולדה בראשון לציון, ולמדה בבית הספר העממי "חביב" במושבה. 

בוגרת בית הספר לאחיות "הדסה" בירושלים. 

כחברה בחברת "לינת צדק", טיפלה בחולים שהיו בודדים. 

כשנאסרו הוריה על ידי התורכים בעקבות פרשת מחתרת ניל"י (נצח ישראל לא ישקר), טיפלה באחיה הקטנים, שנותרו ללא אמצעי קיום. פעילה בספרייה הציבורית במושבה, כשזו שכנה במרתף בית הכנסת. 

אחרי מלחמת העולם הראשונה, עזבה לקיבוץ מרחביה שבעמק יזרעאל, שם התקבלה כחברה בקבוצת נערות. עבדה בגינת הירק, חלתה בקדחת ונאלצה לחזור לביתה שבראשון לציון.

עבדה כאחות בבית החולים בצריפין, ובשנת 1940 הייתה בין מקימות תחנת מד"א (מגן דוד אדום) בראשון לציון והייתה פעילה בה. בית מד"א (מגן דוד אדום) כלל בית חולים עם חדר ניתוח, ו-36 מיטות לאשפוז פצועים. 

לקחה חלק בייסוד אגודת "מכבי" במושבה, והיתה פעילה בליגה למלחמה בשחפת ו "בנות ברית". 

היתה במשך שנים רבות חברת מרכז "חרות" וההנהלה, וכיהנה כיושבת ראש נשות "חרות" בראשון לציון. 

​בשנותיה המאוחרות התמסרה לאיסוף ומיון מכתביו של דודה, ישראל בלקינד. 

ליוותה את המוזיאון לתולדות ראשון לציון מיום הקמתו ועד לפטירתה, והעלתה על הכתב את תולדות בני משפחות בלקינד ופרימן.