הפעל נגישות לקוראי מסךנגישותדלג לתוכן מרכזי
 

תקופת המושבה

 סקירה היסטורית

שנים 1882 עד 1922
תיאור
​​​​ביום ט' באב תרמ"ב, 25 ביולי 1882, רכשו זלמן דוד לבונטין, יוסף פיינברג וחבריהם את אדמת "עיון קרא" מהאחים מוסטפה ומוסא אלדג'אני.

הנחלה בת 3,340 הדונם נקנתה בכספים של מייסדי ראשון-לציון, שחלקם היו חברים ב "וועד חלוצי יסוד המעלה", ועד שפעל לקניית קרקעות וייסוד מושבות בארץ ישראל.

ערב עלותם לקרקע קבעו ביפו תקנות שעל פיהן ינהלו את חייהם המשותפים.
בט"ו באב תרמ"ב, 31 ביולי 1882, עם רדת הליל, הגיעו מיפו, בשתי עגלות, נציגי 17 משפחות המייסדים.

הם התמקמו בפסגת גבעת שוממה. ובמעמד חגיגי אישרו את ההחלטה הקודמת לקרוא למקום "ראשון-לציון", ככתוב: "ראשון לציון הנה הינם ולירושלים מבשר אתן" (ישעיהו מ"א, כ"ז).
המייסדים סבלו ממחסור חמור במים, ואדמת החול לא התאימה לגידולי פלחה, חיטה שעורה ושומשומין, שאותם ביקשו לגדל.

שבועיים לאחר העלייה על הקרקע נשלח יוסף פיינברג בשליחות המושבה לאירופה לבקש עזרה למשפחות נזקקות ולסיום חפירת הבאר.
הוא הצליח לעורר את התעניינות הברון בנימין אדמונד דה-רוטשילד בנושא ההתיישבות, והברון שלח תרומה ראשונה.
מסוף שנת 1882 ועד שנת 1900, השנים בהן תמך הברון במושבה, ניהלו אותה פקידיו.
באותה תקופה גדל שטח המושבה, והגיע ל– 8,440 דונם, התפתחה החקלאות ונבנה היקב.
השלטון העות'מני העריך את הישגי המושבה. בביקורו של ג'מל פחה הטורקי בראשון לציון, בשנת 1913, הוצא צו, שקבע כי 20,000 דונם של אדמת החולות יועברו לרשות המושבה.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה, סבלה המושבה משיתוק ענפי החקלאות. היקב הושבת ממלאכה והמושבה עמדה על סף רעב.
הטורקים מצידם החרימו ציוד, דלק, בהמות ומזון, ובשלב מסויים אף השתלטו על מבני הציבור.
ועד המושבה, בתושייה רבה, התארגן ודאג לאספקת מזון ושירותים בסיסיים לתושבים.
​בשנת 1918 הגיעו לקיצן 400 שנות שלטון עות'מני בארץ, ובחלוף 4 שנים של ממשל צבאי החל המנדט הבריטי על ארץ ישראל.

תמונה
שם אב תקופת המושבה 1882 עד 1922
אב  
קבצים מצורפים
שנים:1882 עד 1922
​​​​ביום ט' באב תרמ"ב, 25 ביולי 1882, רכשו זלמן דוד לבונטין, יוסף פיינברג וחבריהם את אדמת "עיון קרא" מהאחים מוסטפה ומוסא אלדג'אני.

הנחלה בת 3,340 הדונם נקנתה בכספים של מייסדי ראשון-לציון, שחלקם היו חברים ב "וועד חלוצי יסוד המעלה", ועד שפעל לקניית קרקעות וייסוד מושבות בארץ ישראל.

ערב עלותם לקרקע קבעו ביפו תקנות שעל פיהן ינהלו את חייהם המשותפים.
בט"ו באב תרמ"ב, 31 ביולי 1882, עם רדת הליל, הגיעו מיפו, בשתי עגלות, נציגי 17 משפחות המייסדים.

הם התמקמו בפסגת גבעת שוממה. ובמעמד חגיגי אישרו את ההחלטה הקודמת לקרוא למקום "ראשון-לציון", ככתוב: "ראשון לציון הנה הינם ולירושלים מבשר אתן" (ישעיהו מ"א, כ"ז).
המייסדים סבלו ממחסור חמור במים, ואדמת החול לא התאימה לגידולי פלחה, חיטה שעורה ושומשומין, שאותם ביקשו לגדל.

שבועיים לאחר העלייה על הקרקע נשלח יוסף פיינברג בשליחות המושבה לאירופה לבקש עזרה למשפחות נזקקות ולסיום חפירת הבאר.
הוא הצליח לעורר את התעניינות הברון בנימין אדמונד דה-רוטשילד בנושא ההתיישבות, והברון שלח תרומה ראשונה.
מסוף שנת 1882 ועד שנת 1900, השנים בהן תמך הברון במושבה, ניהלו אותה פקידיו.
באותה תקופה גדל שטח המושבה, והגיע ל– 8,440 דונם, התפתחה החקלאות ונבנה היקב.
השלטון העות'מני העריך את הישגי המושבה. בביקורו של ג'מל פחה הטורקי בראשון לציון, בשנת 1913, הוצא צו, שקבע כי 20,000 דונם של אדמת החולות יועברו לרשות המושבה.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה, סבלה המושבה משיתוק ענפי החקלאות. היקב הושבת ממלאכה והמושבה עמדה על סף רעב.
הטורקים מצידם החרימו ציוד, דלק, בהמות ומזון, ובשלב מסויים אף השתלטו על מבני הציבור.
ועד המושבה, בתושייה רבה, התארגן ודאג לאספקת מזון ושירותים בסיסיים לתושבים.
​בשנת 1918 הגיעו לקיצן 400 שנות שלטון עות'מני בארץ, ובחלוף 4 שנים של ממשל צבאי החל המנדט הבריטי על ארץ ישראל.

ציוני דרך

  • 1882

    • ​​​​​​כ"ח באדר, 19 במרץ, הקמת "ועד חלוצי יסוד המעלה"

    • קניית אדמות עיון 

    • ט"ו באב, 31 ביולי, יסוד המושבה ראשון לציון

    • ראשית התמיכה של הברון במושבה

    • הביל"ויים מצטרפים למושבה​​

    • מספר התושבים במושבה: 100​​​

  • 1883

    • ​טז' אדר א', 23 בפברואר, "מצאנו מים" בבאר המושבה
    • י'ל' טופורובסקי, חרש ברזל ואיכר במושבה, יוצר לראשונה מחרשה מברזל
    • מספר התושבים ב​מושבה: 135
    בניין העירייה
  • 1884

    • ​ראשית עיבוד חלקת הקרקע שליד הבאר למשתלה ולתחנת ניסיונות 

    • בניית מקווה לטבילה על יד באר המושבה

  • 1885

    • ​הנפת דגל כחול לבן כדוגמת טלית ומגן דוד במרכזו

    • הנחת אבן הפינה לבית הכנסת הגדול ​

  • 1886

    • ​בניית בית הספר במושבה ​​

  • 1887

    • ​ביקור הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד ורעייתו אדלאידה 

    • שמואל כהן, איכר במושבה, מתאים לחן עממי רומני למילות "התקוה"

  • 1888

    • לימוד כל המקצועות בשפה העברית בבית הספר 

    • בניית בית הרפואות (בניין המוזיאון כיום) 

    • בניית אורוות הברון ובית הפקידות​

  • 1889

    • ​בניית מבנה היקב 

    • הקמת אגודת "קרן-קימת"

  • 1890

    • ​​בציר ראשון מתקבל ביקב 

    • נטיעת שדרות הדקלים בגן-המושבה 

    • נטיעת פרדס בשטח הגן​

  • 1891

    • ​התקנת טלפון ביקב ​​

  • 1892

    • "עולם קטן"- עיתון ילדים עברי ראשון בעריכת אליעזר בן יהודה, יהודה גרוזובסקי ודוד יודילוביץ, מורה במושבה

    • מספר התושבים במושבה: 359​​

  • 1895

    • ​הקמת תזמורת ה"אורקסטרה" 

    • שיווק יינות היקב באמצעות חברת "כרמל" ברוסיה

    • מספר התושבים במושבה: 380​

  • 1897

    • ​חנוכת בית עם עברי ראשון 

    • התיישבות 7 משפחות מאורפא (האורפלים) ​

  • 1898

    • ​ביקור בנימין זאב הרצל במושבה 

    • בניית מגדל המים ליד הבאר 

    • הקמת גן עברי ראשון 

    • התקנת חשמל ביקב

  • 1899

    • ​ביקור הברון בנימין אדמונד דה-רוטשילד ורעייתו אדלאידה ​​

  • 1900

    • ​העברת ניהול המושבה מפקידות הברון לידי ועד המושבה וחברת יק"א (החברה היהודית להתיישבות)

    • מספר התושב​ים במושבה: 526

  • 1903

    • ​ריצוף "הרחוב הגדול" (רחוב רוטשילד כיום)

    • מספר התושבים במושבה: 605​​

  • 1907

    • ​הקמת "אגודת הכורמים"

  • 1909

    • ​72 עולים מתימן מגיעים למושבה ​

  • 1910

    • ​מציבים פעמון ליד בית הרפואות

  • 1912

    ​מרכבה ראשונה בלי סוסים- מכונית ראשונה במושבה​

  • 1913

    • סיפוח החולות למושבה על ידי ג'מאל פחה

    • ייסוד נחלת יהודה –מושב פועלים שני בארץ ​

  • 1915

    • ​מכת ארבה פגעה במושבה

    • מספר התושבים במושבה: 1348

  • 1917

    • ​קרב עיון-קרא- צבא בריטניה משחרר את המושבה מעול הטורקים. 

    • מפקד תושבים

    • מספר התושבים במושבה: 1426​

  • 1919

    • ​​לראשונה נבחרה אישה לתפקיד יושב ראש  ועד המושבה – נחמה פוחצ'בסקי​