הפעל נגישות לקוראי מסךנגישותדלג לתוכן מרכזי
 

ראשוניות בראשון לציון

​​​​​​מושבה ראשונה ​​מושבה ראשונה לציון

בט"ו באב תרמ"ב, 31 ביולי 1882, נוסדה המושבה הראשונה לעלייה הראשונה. ביוזמת זלמן דוד ליבונטין נקנתה אדמת "עיון קרא" במטרה להקים התיישבות חקלאית של יהודים ולשמש בזה דוגמה לאחרים אשר יעלו לארץ הקדושה. שבע עשרה משפחות מייסדות מארצות מזרח אירופה עלו על הקרקע. 



 ​דגל כחול לבןהדגל

בשנת 1885, במלאת 3 שנים למושבה, ביקשו המתיישבים להניף דגל עברי. "...וזו היתה דמות הדגל אשר עשינו: יריעת אריג לבנה, שתים שתים רצועות של תכלת משני קצותיה, דוגמת הטלית שלנו, ומגן דוד של תכלת באמצע". הדגל נעשה על ידי ישראל בלקינד ופאני אברמוביץ בבית המייסד יעקב זאב אברמוביץ בט"ו באב תרמ"ה. ב- 28 באוקטובר 1948 נקבע דגל מדינת ישראל על ידי מועצת המדינה הזמנית כדוגמת תבנית הדגל הראשוני.
 

בית הספר העברי הראשוןבית ספר עברי ראשון

בשנת 1886 הוקם מבנה בית הספר במושבה. ובשנת 1888, ביוזמת המורה דוד יודילוביץ הוחלט ללמד את כל המקצועות בשפה העברית, כולל התעמלות, טבע, חשבון ועוד. באמצעות תלמידי בית הספר השתרשה השפה העברית בחיי היומיום במושבה. בזאת ראשוניותו וייחודו של בית הספר. מורי בית הספר היקנו לתלמידים את אהבת ארץ ישראל, לימדו שירים עבריים, טיילו עם תלמידיהם ברחבי הארץ וחיברו ספרי לימוד כתובים ומודפסים בשפה העברית. בית הספר נקרא כיום בית ספר "חביב", על שם דב חביב–לובמן, שכיהן כיו"ר ועד המושבה והמועצה המקומית, והיה פעיל בענייני הציבור.

​​​נפתלי הרץ אימברהתקוה

על פי גרסתם של ותיקי המושבה, נפתלי הרץ אימבר כתב את מילות השיר "התקוה" בעת שהותו בראשון לציון, במרתף ביתו של האיכר שרגא פייבל היסמן, בשנת 1883. 
דוד יודילוביץ כותב כך: "...הכרנו את הכותב הנ"ל בשעת חברו את השיר וגם הגהנו אותו (השיר) עשינו בו תיקונים בסגנון הלשון שלו וגם בתוכן (בצותא ישראל בלקינד, מרדכי לובמן ודוד עבדכם)... ואנחנו שינינו ככה ... התקוה משנות אלפיים/ להיות עם חופשי בארצנו/ ארץ ציון וירושלים" (יודילוביץ ד.עורך. (1941) דברי ימי ראשון –לציון , עמ' 508).
בשנת 1887 התאים שמואל כהן, תושב ראשון לציון, לחן עממי שהכיר מילדותו ברומניה למילות "התקוה". שנה לאחר מכן אימצו אנשי המושבה לחן זה ומכאן נפוץ בשאר המושבות. ברבות הימים, הפכו הבית הראשון והפזמון להמנון מדינת ישראל.

קרן קימת​

בשנת 1889, "על ההר בצל השקמה" בראשון לציון, נוסדה על ידי בני המושבה אגודה לגאולת קרקע בשם "קרן קימת". הכנסות האגודה, שנקראו "כספי האוצר", הגיעו מתרומות חברים, מתנות נדיבים ומ"פירות הכרם", והיו "קודש למקנה האדמה". 12 שנים מאוחר יותר, בקונגרס הציוני ה- 5 שהתקיים בבאזל בשנת 1901, התקבלה החלטה על יסוד הצעת פרופ' הרמן שפירא, על הקמת "קרן קימת לישראל".

מחרשת ​הברזל

יושבי הארץ נהגו לחרוש את אדמתם במחרשת עץ. יצחק לייב טופורובסקי, שנמנה על מייסדי ראשון לציון, היה חרש ברזל במקצועו ושכלל את המחרשה. הוא החליף את המסמר אשר בגוף מחרשת העץ לסכין ברזל המפלחת את האדמה. בשנת 1883 יצר לראשונה מחרשה עשויה כולה מברזל.

​​​עיתון ילדים עברי ראשוןעיתון ילדים עברי ראשון - עולם קטן

עולם קטן היה עיתון הילדים העברי הראשון בארץ ישראל. ב- א' טבת תרנ"ג, 1892, ערכו אליעזר בן-יהודה, יהודה גרזובסקי (גור) ודוד יודילוביץ, שהיה מורה במושבה, עיתון "שיהיה מתאים ברוחו, בסגנונו ובתכניו לרוח הפעוטי הילדותי". שתי חוברות ראשונות ושני גליונות יצאו לאור בירושלים. החל מהגליון השלישי הוצא "עולם קטן" בראשון לציון. ב -י' חשון תרנ"ד, 1893, הודפס הגליון האחרון של העיתון.  
 



האורקס​​טרה - תזמורת עברית ראשונה

בשנת 1895, הוקמה תזמורת ראשונה של איכרים מנגנים בכלי נשיפה וכלי מיתר. מנצח התזמורת ומורה הנגינה היה בוריס אוסוביצקי. התזמורת מנתה כ- 30 נגנים והיא הופיעה בארועים חגיגיים בפני מושבות יהודה ומושל יפו. 

​​​​​​בית העםבית העם 

מתיישבי ראשון לציון לא הסתפקו אך ורק בעבודת האדמה, אלא דאגו גם לרוח ולנפש. בשנת 1897 הוקם בכספי האיכרים בית העם והוקדש לברון ולברונית דה-רוטשילד כאות הוקרה על תמיכתם במושבה. בבית העם שכנו ועד המושבה, בית הספרים (הספרייה) והאורקסטרה (התזמורת), הציגו בו הצגות בעברית וניהלו ערבי קריאה בעברית. בית העם היווה מקום מפגש תרבותי לכל בני המושבות הסמוכות.


 
 

גן ילדים עברי ראשוןגן ילדים עברי ראשון

בשנת 1898 הוקם גן הילדים העברי הראשון במרתף בית הכנסת במושבה. הגננת הראשונה היתה גב' אסתר שפירא, אשר ניהלה את הגן על פי שיטת פרבל בלשון העברית המתחדשת. בשנת 1927 עבר גן הילדים לבניין ברחוב זד"ל. 

לפרטים נוספים על גן הילדים העברי הראשון​.
 

 


נחמה פוחצ'בסקיהאיכרה ה​עברייה

מאז הקמתה של המושבה היו בראשון לציון איכרות שניהלו את המשק המשפחתי. אחדות מן הנשים נטלו חלק בפעילות ציבורית לרווחת התושבים ולהעשרת התרבות העברית, אולם נמנעה מהן זכות הבחירה לוועד המושבה. בשנת 1919, לאחר שנאבקו במשך שנים לקבלת זכות בחירה שווה, החלו נשים לכהן בוועד המושבה. בשנה זו נבחרה גב' נחמה פוחצ'בסקי לראשות הוועד, אך בשל אילוצי התקופה (מלחמת העולם הראשונה) העבירה את תפקידה לידיים אחרות.

שלטון ע​​צמי

ערב עלותם על הקרקע, בהיותם עדיין ביפו, קבעו מייסדי ראשון לציון תקנות שעל פיהן ינהלו את חייהם המשותפים. "להנהגת המושבה ישנן תקנות כלליות אשר הסכימה האספה הכללית על שנה אחת או יותר, הוא ועד המושבה... והוועד הוא גם המשגיח על כל המוסדים בעדה, על ספר האחוזות (קאדאסטר) ועל ארכיון העדה ועל הוצאות והכנסות העדה על פי הקצבה השנתית שנקצבה על ידי האספה הכללית. הוועד משגיח על הסדרים והמנוחה במושבה והוא גם בא-כח העדה לפני הממשלה לענייני חול בנוגע למושבה" (פרימן א.מ.(1912) ראשון לציון , חלק ב', עמ' 219). 

קרן קימת

קרן קי​מת בראשון לציון

​​קרן קימת ראשונית נוסדה בשנת 1889 מתחת לעץ השקמה בעיר. דב לובמן חביב, שהיה אחד ממייסדיה, מספר: "...יסדנו את הקרן הזאת בצל השקמה העתיקה, הסבתא עתיקת הימים, המתנוססת לתפארה בגבעה הנהדרה שהקצוה לבית מועד לכל חי- בית הקברות של ראשון לציון. ...בחרנו מקום סתר זה מחוץ למושבה, להתיעץ על צפונותינו ותוכניותנו, מפני עין הפקיד בלוך, שעינו היתה צופיה על כל הליכות הצעירים המרדנים והממרים. וראו זה פלא החלוצים הראשונים בבאם במגע בלתי אמצעי עם האם- האדמה והריחו ריח קרקע מולדת, הרגישו מיד בצורך החיוני ליצור מכשיר מתאים, מנגנון ער, חי ופעיל לשתף כל שדרות העם ברכישת הימור העיקרי "אבן השתיה" של בנין בית ישראל- אדמת ארץ ישראל, עוד בטרם שהפרופסור הרמן שפירא הכריז בקונגרס הבזלאי השני על יצירת קרן קימת לישראל".

בין מייסדי אגודת "קרן קימת" נמנו אהרון אייזנברג, אלטמן, דוד ויסמן, דוד זיברג, דוד יודילוביץ, שמואל כהן, דב לובמן, ואברהם רומנוב.

על השם "קרן קימת" הכריז דב לובמן-חביב, ופה אחד הסכימו עליו כולם "את ספר התקנות ל'קרן קימת' חיבר דוד יודילוביץ".​

ייחודה של ​העלייה הראשונה

העלייה הראשונה פתחה תקופה חדשה בחיי היישוב היהודי בארץ ישראל. בתקופה המשתרעת בין השנים תרמ"ב-תרס"ד, 1882-1904, השתנתה דמות היישוב . 
בעקבות העלייה הראשונה מנה היישוב 55,000 נפש. כ- 5,000 מהם בעשרים וחמישה יישובים חדשים בעלי אופי חקלאי שהוקמו ע"י חלוצי עלייה זו. מבחינת הרצף ההיסטורי, העלייה הראשונה הינה חוליה נוספת בשרשרת העליות לארץ ישראל בכל הדורות. עלייה זו ראויה לשם "עלייה ראשונה" על שום סגולותיה המיוחדות, על חלוציותה כמפלסת דרך ועל ראשוניותה בתחומי החיים השונים.
המושבה הראשונה בעלייה הראשונה הינה ראשון לציון שנוסדה בט"ו באב תרמ"ב החידוש העיקרי במעשי הראשונים היה בפנייתם להתיישבות חקלאית ולעבודת אדמה.​

מידע נוסף על ההסטוריה העשירה של העיר ניתן למצוא באתר האינטרנט של מוזאון ראשון לציון​.